מ"ג הושע ח ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֤ם הִמְלִ֙יכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הם המליכו" - הנה עשרת השבטים עשו מלכים ולא שאלו ממני כי כל המלכים המליכו מדעתם זולת ירבעם ויהוא.
"השירו" - עשו שרים בלי ידיעתי.
"עשו להם" - כאלו הכסף והזהב עצמם עשו העצבים ר"ל בעבור שהיו משופעים בכסף וזהב מרדו בה' ועשו הגלולים וא"כ הכסף והזהב היה סבות הגלולים.
"למען יכרת" - העצבים יהיו סיבה שיכרת מהם הכסף והזהב כי האויב יקחום.
מצודת ציון
"השירו" - מלשון שר.
"עצבים" - עכו"ם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כספם וזהבם עשו להם עצבים" שבעוד שהחזיקו המלכים בעבודת העגלים היו המלכים עושים העצבים מאוצר המלכות, ובעת שמלך שלום בן יבש והושע בן אלה שלא תמכו בעבודת העגלים והעצבים, אז העם עשו להם עצבים מכספם ומזהבם, "למען יכרת" המלך שהמליכו תחלה, שעשו עצבים לחזק הקשר של מחזיקי ביד עבודת העגלים אשר התקשרו להכרית את המלך:
ביאור המילות
"השירו". חד מן מלין דכתיבין שי"ן וקרי סמ"ך ונמסר במסורה:
"יכרת". מוסב על המלך שהמליכו, או מוסב למטה למען יכרת מי שזנח עגלך: