<< · מ"ג הושע · ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ וְגַם אֲנִי אֵלָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

נְבִיָא אֱמַר לָהּ כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל חוֹבֵיכוֹן גְרָמוּ לְכוֹן דְתִגְלוּן יוֹמִין סַגִיאִין תִּתְנְהוֹן לְפוּלְחָנִי לָא תִטְעוּן וְלָא תִפְלְחוּן לְטַעֲוָתָא וְאַף אֲנָא עָתִיד לְרָתָמָא עֲלֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואומר אליה ימים רבים תשבי לי" - ימים שנים רבים שלשה הרי חמשה אלו נ' יום שבין פסח לעצרת בו ביום נתתי להם התורה ובה הזהרתיה

"לא תזני ולא תהיי לאיש" - לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ)

"וגם אני אליך" - אנכי ה' אלהיך (שם) ואשר עשה שני חשבונות מחמשים יום אחד לסוף חומר ואחד לסוף לתך כנגד המן שירד להם לסוף ל' יום בט"ו באייר ומשם לחמשה עשר יום מנין סאין של לתך ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון ובשם רב האי מצאתי דבר הגון ואכרה לי וגו' קצבתי דמי כופר פדיונה לנגדי בדמים קלים האומר ערך נפשי עלי אם מבן ששים ומעלה והיה ערכך חמשה עשר שקל וחומר שעורין ערך זכר מבן עשרים שנה ומעלה ועד בן ס' חמשים שקל והם דמי פדיון חומר שעורין שגם הוא חמשים שקל כסף ולתך שעורין דמי פדיון קרקע לתך שעורין למקדש עשרים וחמשה שקלים הוא ערך הקצוב מבן חדש עד ה' שנים חמש שקלים ומבן חמש שנים עד בן עשרים שנה והיה ערכך עשרי' שקלים הרי עשרים וחמשה אחר כל החיבה הזאת אמרתי לה ימים רבים תשבי לי לא תזני לאלהים אחרים כי אם תזני ימים רבים ישבו בניך אין מלך ואין שר ואין זבח במקדש ביהודה

"ואין מצבה" - מצבת הבעל בשומרון למלכי ישראל

"ואין אפוד" - של אורים ותומים המגיד להם נעלמות

"ותרפים" - הם צלמים הנעשים בכוון שעה אחת העשויה לכך ומדברים מאיליהן ומגידים נעלמות וכן ת"י ולית אפוד ומחוי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וגם אני אליך" - גם אני כמוך אהיה פרוש מאשה ואמתין אליך עד שאנשאך

"לא תזני ולא תהיה לאיש" - כלפי שהיתה מאז תחת הבעל והוסיפה עוד לזנות עם מנאפים אמר לה שבאותן הימים תהיה פרושה מבעל וממנאפים

"ואומר אליה" - כאשר קדשתיה אמרתי לה ימים רבים תעכבי ותמתיני לי עד שאנשאך לאשה 

מצודת ציון

"תשבי" - ענין עכבה והמתנה כמו אשב עד שובך (שופטים ו')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואומר אליה ימים רבים תשבי לי". התנה עמה שתמתין עליו ימים רבים, ובמשך הימים האלה "לא תזני" דרך זנות, "ולא תהיי לאיש" דרך נשואין, "וגם אני" (אשב)" אליך",11 כי אחר ימים רבים אקחך לי לאשה, והנמשל שה' כרה אותה בגלותה בחמשה עשר כסף, שבימי הגלות אין השם שלם ואין משתמש רק בחצי השם, רק ביו"ד ה"א שמספרו ט"ו. ומזונותיה קצובים רק לשנה בכל ר"ה ור"ה כמ"ש ופחדת לילה ויומם זה הלוקח חטים לשנה, ומאכלה מאכל שעורים גרוע. וצוה לה שתחכה לו ימים רבים עד יוסיף ידו שנית לקנות את שאר עמו, וצוה שלא תזנה לע"ז, וגם לא תהיה לאיש לתפוס אמונה אחרת מאיש אחר, והבטיח לה שגם הוא ישב אליה ויחכה לגאלה ולארשה לה לעולם בזמן העתיד:

ביאור המילות

"תשבי לי". הישיבה באשה מורה שתתעכב מלהנשא, כמו שבי אלמנה בית אביך, לא אשב אלמנה:
 

<< · מ"ג הושע · ג · ג · >>