מ"ג הושע א ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאוֹסִיפוּ וַעֲבַדוּ עוֹבָדִין בִּישִׁין וַאֲמַר לֵיהּ קְרֵי שׁוּמְהוֹן דְלָא רְחִימִין בְּעוֹבָדֵיהוֹן אֲרֵי לָא אוֹסִיף עוֹד לְרָחָמָא עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרַם אִם יְתוּבוּן מִשְׁבַק אֶשְׁבּוֹק לְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אוסיף עוד ארחם" - לרחם

"כי נשא אשא להם" - אחלק להם מנת כוסם ופעולתם כמו וישא משאת (בראשית מג)

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותהר עוד ותלד בת:    אחר שילדה בן שהוא משל לירבעם בן יואש כמו שפירשנו ילדה בת. והוא משל לזכריה בנו, ולשלום בן יבש שמלך אחריו שהיו חלשים כנקבה, כי זכריה לא מלך אלא ששה חדשים ונהרג ושלום לא מלך אלא ירח ימים ונהרג:

כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל:    לא אוסיף עוד שארחם, וכן (שמואל א ב, ג): "אל תרבו תדברו" - שתדברו, (הושע ו, ג): "ונדעה נרדפה" - שנרדפה:

כי נשוא אשא להם:    את האויב עליהם שיגלו אותם ויחריבו ארצם. או יהיה פירוש להם כמו אותם, וכן הרגו לאבנר כמו את אבנר, כלומר אשא אותם לארץ אויביהם. ויש לפרש כי עד עתה הייתי נושא וסולח להם שהייתי מרחם עליהם ולא אוסיף עוד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותהר עוד ותלד בת", בזה מציין המלכים שקמו אחרי שנשבתה מלכות יהוא שהם היו מלכים חלשים שע"ז מורה ציור הבת ובזה לא אמר ותלד לו בת כי אז כבר התחילה לזנות עם אנשים אחרים והיה לו ספק אם הבת נולדה לו, ובנמשל שבדורות הללו נתמעטו הצדיקים יותר וכולם הרעו מעשיהם לזנות אחרי ע"ז "ויאמר לו קרא שמה לא רחמה" והשם הזה יורה "כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל" על ידי "כי נשא אשא להם" ואמחול להם עונותיהם ר"ל הגם שבימי ירבעם בן יואש רחם ה' עליה ונשא את עונם והושיע להם, כמ"ש (מ"ב י"ד) כי ראה ה' את עני ישראל וכו' ולא דבר ה' למחות את שם ישראל ויושיעם ביד ירבעם בן יואש, עתה לא יוסף לרחם עליהם ולישא להם, כי יגלם בגולה, והנה בשם לא רוחמה כבר הראה הנביא שנאה על בתו ועל אשתו, אבל בכל זאת לא קראה עדיין בשם לא עמי שמורה שסר הקשר שבינו וביניהם לגמרי, כי הגם שלא ירחם את עשרת השבטים עדיין הם עמו ע"י שעוד נשארו יהודה ובנימין והשבטים הנלוים אליהם ועז"א.


ביאור המילות

"כי נשא אשא להם". ת"י ברם אם יתובון אשבק להון ורש"י פי' אחלק להם מנת כוסם, מענין וישא משאת מאת פניו אליהם, ורד"ק פי' אשא האויב עליהם שיגלם, ורי"א פי' מענין שבועה נשבעתי להגלותם, ולדעתי מלת כי משמש כטעם אשר, לא ארחם אשר אשא ואמחול להם, והנה נשיאת עון בא תמיד סמוך אל עון או חטאת או פשע, וכשבא על האדם או המקום, יכוון לומר שלא יביא את העונש הנגזר עליהם, כמו ונשאתי לכל המקום בעבורם (בראשית י"ח), ואל תשא להם (ישעיה ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נשוא אשא להם" - ר"ל כי עד הנה נשאתי עוונם על כי רחמתים אבל מעתה לא אוסיף עוד לרחם עליהם וישאר עוונם על עצמותם

מצודת ציון

"נשא אשא" - ענין מחילת העון כמו (בראשית יח, כו): "ונשאתי לכל המקום"

<< · מ"ג הושע · א · ו · >>