מ"ג דניאל ז ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה [גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גביה [גַּבַּהּ] וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אׇֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גַּבַּ֑הּ גביה וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשׇׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גפין ארבע וגו' וארבעה ראשין" - הם ד' מושלים שחלק להם אלכסנדרוס מוקדון במותו את מלכותו כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון שהחיה הזאת השלישית היא מלכות אנטיוכוס ונקרא נמר על שם שהיתה גוזרת גזרות על ישראל מנומרות ומשונות זו מזו

"ושלטן יהב לה" - וממשלה נתנה לה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

" באתר דנא חזא הוית וארו אחרי כנמר", הוא מלכות יון, והנמר הוא ממין אריה ועז פנים יותר ממנו, כן אלכסנדר מוקדון היה חזק ועז פנים יותר מכולם, "ולו גפין ארבע די עוף על גביה", כי גם אלכסנדר עף לארבע רוחות העולם כעוף השמים בזמן מועט לכבוש את כל ארבע רוחות הישוב, "וארבעה ראשין לחיותא," כי אחרי מותו נחלקה מלכותו לד' ראשים כמ"ש עוד לקמן [ח' כ"ב] ארבע מלכיות מגוי תעמודנה," ושלטן יהב לה," אבל לה בעצמה שהוא אלכסנדר ניתן שלטון על כל הד' ראשים, כי רק אחרי מותו נתפרדו לארבעה אבל בחיה עצמה היו כולם בחיה אחת:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"באתר" - אחר זה רואה הייתי והנה אחרת עולה כנמר ועל גופה ארבע כנפים כשל עוף וארבע ראשים היו להחיה ההיא וממשלה ניתן לה והוא מרמז על מלכות יון ע"ש שגזרו גזרות על ישראל משונות זו מזו כנמר הזה המנומר בחברבורות משונות וגפין ארבע וארבעה ראשין ירמז שאחרי מות אלכסנדרוס מוקדון מלך יון נחלקה מלכותו לארבע מלכיות והם רומא ומצרים וא"י ופרס

מצודת ציון

"באתר" - כמו בתר בלא אל"ף

<< · מ"ג דניאל · ז · ו · >>