פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי המלצר נשא את פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נושא את פת בגם" - נוטלו לעצמו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז) "ויהי המלצר," שהיה לו ריוח מזה, שתחת הזרעונים שנתן להם היה נושא פת בגם, ובזה ספר קדושת דניאל וחבריו שעזבו המעדנים אשר היו רגילים בהם מנוער ובחרו בזרעונים, ומרוב קדושתם ופרישתם אכלו בשמחה וטוב לב עד שהיו בריאי בשר, וביחוד קדושת דניאל שמסר נפשו על דבר זה כי היה לו סכנה מזה, והודיע איך היה השגחת ה' חופף עליהם כפי הכנתם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נושא" - נוטל לעצמו

"פת בגם" - הניתן למאכלם

<< · מ"ג דניאל · א · טז · >>