מ"ג דברי הימים ב כג יא

מקראות גדולות דברי הימים ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֖יכוּ אֹת֑וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֙הוּ֙ יְהוֹיָדָ֣ע וּבָנָ֔יו וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הנזר" - היא העטרה שלקח דוד מרבת בני עמון כדכתיב (לעיל א' כ') ויקח דוד עטרת מלכם ותהי על ראש דוד ומשם והלאה היו מלכי יהודה מניחים אותה הנזר על ראשם

"ואת העדות" - זה ספר תורה וכן הוא אומר (דברים יז) וקרא בו כל ימי חייו ורבותינו אמרו הנזר זה העדות שכל הראוי למלכות הולמתו ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוציאו" - ממקום מחבואו

"הנזר" - כתר מלכות

"העדות" - היא התורה הנקראת עדות ותלו אותה בזרועו וכמו שפרשו רז"ל בס"ת היתירה של מלך או הוא מלשון עדי וקשוט ור"ל קשטו אותו בעדי מלוכה מאבני יקר