מ"ג דברי הימים ב ג טז
<< · מ"ג דברי הימים ב · ג · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויעש שרשרות" - הוא האמור במלכים א' ויעבר ברתוקות וגו' ור"ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קודש הקדשים
"בדביר" - המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה
"ויתן על ראש העמודים" - נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם
"מאה" - לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ"ש במלכים א'
<< · מ"ג דברי הימים ב · ג · טז · >>