מ"ג דברי הימים ב ג טז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן בשרשרות" - עשה שרשרות בראש הצפת תחתיו ובתוך השרשרות קבע צורת רמונים כדי לכסות חלל הצפת כדכתיב (שם) לכסות את שתי גולות הכותרת ועל שם חללו קורא להם גולות כזו השבכה שכתב שם הם השרשרות לשון ועל שבכה יתהלך (איוב י"ח) ל' ענפים כמו בסבך בקרניו (בראשית כ"ב) ויש אומרים קופיא ור' אליעזר פירוש ענפים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויעש שרשרות" - הוא האמור במלכים א' ויעבר ברתוקות וגו' ור"ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קודש הקדשים

"בדביר" - המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה

"ויתן על ראש העמודים" - נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם

"מאה" - לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ"ש במלכים א'