מ"ג דברי הימים א ז טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃


רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים. ר"ל לקח אשה מהם והם בני עיר שזכר למעלה ולמ"ד לחפים ולשפים ר"ל ומכיר לקח אשה שהיתה אחות לחפים ולשפים, וזהו שאמר ושם אחותו מעכה, ומה שאמר אחותו ולא אחותם חזר אל הנכבד מהם והוא חופים שהקדימו לשפים, ומה שאמר למעלה שפים וחפים על דרך התולדה: בושם השני צלפחד. חוזר לבני מנשה אשריאל אשר זכר ואשריאל הוא בן בן בן מנשה, וצלפחד בן בן בן בן מנשה ואומר השני ואם אינו שני לאשריאל כי חפר אביו היה הבן הששי לגלעד ואשריאל היה השלישי, אבל מה שאמר השני לזכירה לפי שלא זכר כי אם אשריאל וצלפחד ובני שמידע שזכר באחרונה וזכרו במקום חפר אביו לפי שלא היה לו בן הגון ונכבד כמוהו אלא צלפחד ובמקומו היה לשם כי לא זכרו האחרים וצלפחד לא היו לו בנים כי בנות, אבל לחפר היו לו בנים אחרים כמו שאמר ביהושע נחלה בתוך אחי אביהם ואמר בתורה לבני דודיהן לנשים:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לחפים ולשפים" - רצה לומר אחות לחפים ולשפים

"ושם אחותו" - של כ"א מן האחים

"ושם השני" - הוא חוזר על אשריאל האמור במקרא שלפניו ור"ל שהיה שני לו לסדר הדורות כי צלפחד היה בן חפר אחיו וזכר רק את החשובים שבהם