מ"ג דברים כט ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָראוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְסֵיבְנָא יָת אֲרַעְהוֹן וִיהַבְנַהּ לְאַחְסָנָא לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וּלְשֵׁיבֶט גָּד וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְבַשְׁנָן יַת אַרְעֲהוֹן וִיהָבָנָא אַחֲסָנָא לְשֵׁיבַט רְאוּבֵן וּלְשֵׁיבַט גָד וּלְפַלְגוּת שֵׁיבַט מְנַשֶׁה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונקח את ארצם". עתה יאמר להם איך שנתן לנו ה' מתנה טובה את הארץ אשר תבואו בה ואם אף שלא באתם לשם אבל הלא ברור אצלנו כי עלה נעלה וירשנו אותה. שהרי ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי. אחרי שהארץ אשר לקחנו משני המלכים ע"י המלחמה היא בעינינו חביבה למאד. עכ"ז נתן לשני שבטים ומחצה בכדי שלא יטלו חלק בארץ. נוכל להבין שאנחנו בטוחים בירושת הארץ וכי יקרה היא מאד וחביבה כדרך הארץ שמי אשר נותן עתה דבר שבידו בכדי שיקבל אחרי כן לעמתו דבר אחר בטח הדבר ההוא יקר הרבה מהדבר אשר נותן עתה:

<< · מ"ג דברים · כט · ז · >>