מ"ג דברים כח כג


<< · מ"ג דברים · כח · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתָךְ תַּקִּיפָא כְּבַרְזְלָא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" - קללות הללו משה מפי עצמו אמרן ושבהר סיני מפי הקב"ה אמרן כמשמעו וכן נאמר ואם לא תשמעו לי ואם תלכו עמי קרי וכאן הוא אומר לקול ה' אלהיך ידבק ה' בך יככה ה' הקל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד וגם כן בקללה זו הקל שבראשונות הוא אומר את שמיכם כברזל וארצכם כנחושה שלא יהיו השמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע ומתוך כך יהא חורב בעולם והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיע והיא מרקבת פירותיה וכאן הוא אומר שמיך נחשת וארצך ברזל שיהיו שמים מזיעין אע"פ שלא יריקו מטר מ"מ לא יהיה חורב של אבדן בעולם והארץ לא תהיה מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע ואין הפירות מרקיבין מ"מ קללה היא בין שהיא כנחושת בין שהיא כברזל לא תוציא פירות וכן השמים לא יריקו מטר 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת – קְלָלוֹת הַלָּלוּ – מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן; וְשֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים [ספרים אחרים: וְשֶׁבְּהַר סִינַי] – מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרָן (מגילה ל"א ע"ב), כְּמַשְׁמָעָן. וְכֵן נֶאֱמַר: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי" (ויקרא כו,ד), "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (שם,כא); וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (לעיל פסוק טו), "יַדְבֵּק ה' בְּךָ" (שם פסוק כא), "יַכְּכָה ה'" (שם פסוק כב); הֵקֵל מֹשֶׁה בְּקִלְלוֹתָיו לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְגַם כֵּן בִּקְלָלָה זוֹ הֵקֵל, שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָּׁה" (ויקרא כו,יט), שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם מְזִיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם; וְהָאָרֶץ תְּהֵא מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מֵזִיעַ, וְהִיא מַרְקֶבֶת פֵּרוֹתֶיהָ. וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "שָׁמֶיךָ נְחֹשֶׁת וְאַרְצְךָ בַּרְזֶל", שֶׁיִּהְיוּ שָׁמַיִם מְזִיעִין [כְּדֶרֶךְ הַנְּחֹשֶׁת]; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרִיקוּ מָטָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִהְיֶה חֹרֶב שֶׁל אֲבַדּוֹן בָּעוֹלָם. וְהָאָרֶץ לֹא תִּהְיֶה מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וְאֵין הַפֵּירוֹת מַרְקִיבִין. מִכָּל מָקוֹם קְלָלָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא כַּנְּחֹשֶׁת בֵּין שֶׁהִיא כַּבַּרְזֶל, לֹא תּוֹצִיא פֵּרוֹת, וְכֵן הַשָּׁמַיִם לֹא יָרִיקוּ מָטָר.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת: שלא ירד מטר מן השמים אלא יתן את מטר ארצך אבק ועפר, כלומר מגובהי ההרים שהן יבשים מאין מטר ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם ומתוך כך יתנך ה' נגף שלא תוכל לראות ותברח מפני אויביך:


<< · מ"ג דברים · כח · כג · >>