מ"ג דברים כז טז


<< · מ"ג דברים · כז · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לִיט דְּיַקְלֵי אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן׃
ירושלמי (יונתן):
לִיט דִמְזַלְזֵל אִיקְרָא דְאָבוֹי וּדְאִמֵיהּ עַנְיַין כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין אָמֵן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקלה אביו" - מזלזל לשון ונקלה אחיך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מַקְלֶה אָבִיו – מְזַלְזֵל, לְשׁוֹן "וְנִקְלָה אָחִיךָ" (דברים כה,ג).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ארור מקלה אביו ואמו". הוא בסתר שהאב לא יפרסם והוא מעבירות החמורות שהוקש כבודם לכבוד המקום (ונכלל בו כל עניני חלול השם כי האבות הם אברהם יצחק

ויעקב והאמהות שרה רבקה רחל ולאה. וכל העושה מעשה מגונה הוא מבזה אותם ובפרט מי שאבותיו ממש הם מאנשי המעלה. ויש לומר ג"כ על דרך רעך ורע אביך שהוא הקב"ה ואמך היא כנסת ישראל וע"ד שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. וכל העושה מעשה מגונה הוא מחלל שם שמים ושם ישראל) ואף שלא נמצא שנצטוו עליהם ב"נ בפירוש אבל הלא נצטוו על ברכת השם וכבוד או"א הוקש כבודם לכבוד המקום והראיה מחם שנתקלל על שספר גנות אביו בחוץ ואחיו שכסוהו נתברכו. ומצינו שהאבות נזהרו בהפך הדבר שהוא כבוד או"א ביותר שאברהם לקח אשה ליצחק בנו ויצחק לא אמר לו דעתו רק סמך עליו וכן יצחק צוה ליעקב לקחת לו אשה מבנות לבן ויהודה לקח את תמר לאשה

לער בכורו והרבה כיוצא בזה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

התחיל בעכו"ם שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה: וסמך לעכו"ם: מקלה אביו ואמו. דג' שותפין יש באדם. וסמך למקלה אביו (יז) מסיג גבול רעהו. לו' שהבא על אשת איש שהוא מסיג גבול רעהו, גורם לבן שמקלה אביו, שאינו מכיר אביו. וסמך לו:

<< · מ"ג דברים · כז · טז · >>