מ"ג דברים כו ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַבְאִישׁוּ לַנָא מִצְרָאֵי וְעַנְּיוּנָא וִיהַבוּ עֲלַנָא פּוּלְחָנָא קַשְׁיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַבְאִישׁוּ לָנָא מִצְרָאֵי וְצַעֲרוּ יָתָנָא וִיהָבוּ עֲלָנָא פּוּלְחָנָא קַשְׁיָא: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וירעו אותנו המצרים . כמ"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה וגו' .
ויענונו . כמ"ש וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה וגו' .
ויתנו עלינו עבודה קשה . כמ"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
ו.
וירעו אותנו . הוא כמו "לנו". פי', שהמצרים נעשו לנו רעים. שכל עוד שלא נתקנא בבני ישראל, היה לבם טוב להם, ורק ע"י הקנאה נעשו רעים, והתחכמו לענותם. כמו שמביא בספרי, הבה נתחכמה לו פן ירבה .
ויענונו . כדכתיב וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם . ועבדו בישראל עבודת סבל, שהוא לשאת משאות שלא הורגלו בכך. וכל דבר שלא הורגל בו האדם, נקרא "ענוי".
ויתנו עלינו עבודה קשה . אחרי שראו המצרים שהורגלו בעבודה, אז עבדו בהם עבודה שהיא קשה באמת, אפי' למי שרגיל בה. כמו שמביא בספרי ויעבידו מצרים את ב"י בפרך, וימררו את חייהם בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה .