מ"ג דברים כג יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עִמָּךְ יִתֵּיב בֵּינָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ בִּדְיִיטַב לֵיהּ לָא תוֹנֵינֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עִמְכוֹן יָתֵיב וְיִנְטוֹר מִצְוָתָא בֵּינֵיכוֹן אַלִּיפוּ יָתֵיהּ אוֹרַיְיתָא קָבְעוּ לֵיהּ מֶדְרָשָׁא בְּאַתְרָא דְצָבֵי בַּחֲדָא מִן קִרְיֵיכוֹן אִתְעַסְקוּ עִמֵּיהּ בִּדְיוֹטִיב לֵיהּ לָא תוֹנִינֵיהּ בְּמִלִּין: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
עמך ישב . (ולא) בעיר עצמו.
בקרבך . במקום שפרנסתו יוצאה.
] באחד שעריך ]. בשעריך , ולא בירושלים. כשהוא אומר " באחד שעירך ", שלא יהיה גולה מעיר לעיר.
בטוב לו . מנוה הרע לנוה היפה.
לא תוננו . זו אונאת דברים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכו.
עמך ישב . אחרי שיאמר שישב במקום אשר יבחר, למה יאמר " עמך ישב "? ולמד בספרי, שלא בעיר בפני עצמו. ופי', שישב יחד עם בנ"י, ולא שיהיה לו עיר מיוחדת לביתו ולעבדיו. וכן " בקרבך " מיותר, ואמר בספרי "ולא בספר", פי' עיר סמוך לגבול. וטעם שניהם, משום חשש שלא ימסרו העיר לאויבים.
במקום אשר יבחר . הבורח כשבא למקום שהוא בטוח ממי שבורח, יתיישב שם. וא"כ הוא יכול לישב בכל ערי ישראל. לכן דריש הספרי מ" אשר יבחר ", מקום שפרנסתו תהיה מצויה, שיהיה לו במה להחיות את נפשו.
באחד שעריך . הוא מיותר. ולכן הייתי אומר, ש" באחד ", פי' כמו " על אחד ההרים "; והמיוחד שבערי ישראל, היא ירושלים. ולפ"ז לא הורשה לו לישב, רק בירושלים; בכדי שילמוד לירא את השם, וגם מפני שהיא עיר מלוכה וישגיחו עליו אם איננו מרגל. אבל לא יתכן לפרש כן, שבסדר ראה, גבי בכור שנאכל בקדושתו, כתיב לפני ה' א-להיך תאכלנו , ופי' בכל ירושלים. וכתיב שם, וכי יהיה בו מום וגו' בשעריך תאכלנו . ופירושו, לרבות כל ערי ישראל! משם נראה, שירושלים יכונה בשם "לפני ה'", ושאר ערי ישראל מכונים בשם "שעריך". וא"כ לא נוכל לפרש " באחד שעריך " שהוא ירושלים! לכן דריש בספרי, שלא יהיה גולה מעיר לעיר. ופי', שלא יאמרו בני העיר שמסיג את גבולם, ודיו שאיחר שם איזה שנים, ואח"כ ילך לעיר אחרת. קמ"ל, דלא יוכלו לומר כן.
בטוב לו . הוא מיותר. שהרי כבר כתיב " במקום אשר יבחר "! ואמר בספרי, "מנוה הרע לנוה היפה". ופי', כי דרך בנ"א כשיבואו למדינה אחרת, יתיישבו במקום שפרנסתם מצויה, אף שאין המקום טוב למזג גופם. ואחרי שישב במקום שתהיה פרנסתו מצויה, יראו ליישבו במקום שראוי למזג גופו, שיהיה לו טוב באמת. לכן אמר הספרי, "מנוה הרע לנוה היפה".
לא תוננו . אינו מובן מה ענין אזהרת אונאה, למה שאמר לעיל, שישב במקום אשר יבחר! לכן אמר בספרי, "זו אונאת דברים". ופי', אחרי שמי שהיה עבד במדינות אזיע בימים הקדמונים, וברח משם ובא בין בני ישראל, ונתיישב במקום שפרנסתו מצויה; גם החליף את נוהו ליפה, דרך בנ"א לומר, "הראיתם את העבד הזה, האיך מתיהר בנו וכו'". ע"ז אמר, " לא תוננו , אף בדברים".