מ"ג דברים יח טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כְּכֹל דִּשְׁאֵילְתָּא מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחוֹרֵב בְּיוֹמָא דִּקְהָלָא לְמֵימַר לָא אוֹסֵיף לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהִי וְיָת אִישָׁתָא רַבְּתָא הָדָא לָא אֶחְזֵי עוֹד וְלָא אֲמוּת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כְּכל דְּשַׁיִּילְתּוּן מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחוֹרֵב בְּיוֹמָא דְאִתְכַּנָּשׁוּ שִׁבְטַיָא לִמְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא לְמֵימָר לָא נוֹסִיף לְמִשְׁמַע יַת קַל דִּיבּוּרָא מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וְיַת אֵישָׁתָא רַבְּתָא הֲדָא לָא נֶחֱמֵי תּוּב דְּלָא נְמוּת: |
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ככל אשר שאלת מעם ה' א-להיך בחורב . בזו זכו שעמדו להם נביאים. דכתיב לא אוסף לשמוע את קול ה' א-להי , ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו , כוונו לדעתי.
נביא אקים . הא למדת שבשכר יראה, זכו שעמדו להם נביאים.
ונתתי דברי בפיו . בפיו אני נותן, אבל איני מדבר עמו פנים בפנים. מכאן ואילך הוי יודע, היאך רוח הקדש נתנת בפי הנביאים.
ודבר אליהם . שלא (להשיב את) [להושיב על ידי] מתורגמן.
את כל אשר אצונו . על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
מלבי"ם - התורה והמצוה
סט.
ככל אשר שאלת . הנה בארתי במקומו, שתחלה רצו לשמוע כל התורה מפי ה' בלא אמצעי. וזאת היתה נגד הכונה העליונה, שרצה שיהיה להם בחירה, ושיצויר יראת ה'. שזה רק אם יש להם יצה"ר, ויש להם אפשריות לעשות טוב ורע. משא"כ אם היו תמיד מופשטים מן החומר, כמו בעת מתן תורה, שפקע יצה"ר מלבם - לא היה להם בחירה, ולא יצויר יראת חטא, אחר שלא היה להם אפשרות על החטא.
וע"ז כשבקשו שמשה יהיה האמצעי בינם לבין ה', אמר ה' " היטיבו אשר דברו ”, כוונו לדעתי. והזמין את משה לאמצעי בין ה' ובינם. ועז"א מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי , שעי"כ יהיה לבבם ברשותם, ויהיה להם בחירה, ועי"ז יצויר היראה.
וזה נאמר גם על לעתיד, שגם אחרי משה יעמדו נביאים אחרים, יהיו אמצעיים בין ה' ובינם. וז"ש "שבזו זכו שעמדו להם נביאים". ואמר, ש"בשכר יראה זכו שעמדו להם נביאים". אולם אמר ונתתי דברי בפיו , שזה מיותר, שכבר אמר נביא אקים להם כמוך ! ופי' חז"ל, שר"ל שבכ"ז לא יהיה לגמרי כמוך. שנבואת משה היה פנים אל פנים, והם רק קבלו הדבור. שזה מדרגה קטנה מ פה אל פה אדבר בו . כמו וישם ה' דבר בפי בלעם . וע"ז אמר, ש"מכאן ואילך, רק רוח הקדש ניתנה בפי הנביאים".
והתנה ודבר אליהם , שהוא לא ידבר ע"י אמצעי ומתורגמים, רק בעצמו. ושידבר את כל אשר אצונו , תיכף וכסדר שאצונו. וכמ"ש במשה, ויצא ודבר אל בנ"י את אשר יצוה , כמ"ש במכילתא בא ה , ויצא ודבר , מיד.