מ"ג דברים יד יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעׇזְנִיָּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְּהוֹן נִשְׁרָא וְעָר וְעָזְיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן נִישְׁרָא וְעוּזָא וּבַר גּוֹזָא: |
רש"י (כל הפרק)
"וזה אשר לא תאכלו מהם" - לאסור את השחוטה
מפרשי רש"י
מדרש ספרי (כל הפרק)
צט.
הנשר והפרס והעזניה . ר’ עקיבא אומר, נאמר כאן “ נשר ” ונאמר להלן “ נשר ” (ויקרא יא). מה " נשר " האמור להלן, עשה את כל האמור (בנשר) עם הנשר "בל תאכיל" כ"בל תאכל"; אף " נשר " האמור כאן, עשה כל האמור עם הנשר, "בל תאכיל" כ"בל תאכל".
ר’ שמעון אומר, נאמר כאן “ איה ” ונאמר להלן (שם) “ איה ” מה “ איה ” האמורה כאן, עשה (חולין סו) את הראה מין איה; אף איה האמורה להלן, עשה את הראה מין איה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צט.
מאמר זה נמצא בספרא שמיני פז , בשם ר’ ישמעאל. ופי’ שנשר מיותר, דהשתא כל האמורים שי”ל סימן טהרה אסורים כ”ש נשר, שא”ל שום סימן טהרה! וגם למה כפל במשנה תורה?
לז”א משום שבפ’ שמיני כתוב " יאכלו " בנפעל, למד שם דאוסר להאכיל אחרים, ובמ”ת כתיב " יאכלו " בקל. והוסיף " והראה והדיה ". ונוכל לומר שלכן כתב מינים אלה במ”ת ולא בתו”כ, מפני שעל ראה ודיה אין חייב רק האוכל לא המאכיל; ולכן לא נכתב בתו”כ, ששם חייב את המאכיל. לכן כפל לכתוב שם נשר, להראות שאין שנוי בין הכתובים בתו"כ ובמ"ת. דהא החזיר אף נשר הבלתי צריך, כי שוים בדיניהם.
ור”ש [ובתו”כ גרס ר”ע] אמר שראה הוא מין איה. ונקרא "ראה" על שרואה למרחוק. וכן אמר ר’ אבהו בחולין.
[ בילקוט יש פה נוספות על הספרי. והגר”א גרסם בגירסתו, וכבר נזכרו כולם בספרא שמיני, וא”צ לכפלם].