מ"ג דברים יד ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דֵּין בְּעִירָא דְּתֵיכְלוּן תּוֹרִין אִמְּרִין דְּרַחְלִין וּגְדִין דְּעִזִּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דָּא הִיא בְּעִירָא דְתֵיכְלוּן תּוֹרִין וְאִימְרֵי בְּנֵי רְחֵילִין וְלָא בְּנֵי מְסָאֲבִין וְגַדְיֵי בְּנֵי עִיזִין וְלָא עֵירוּבֵי טַמְיָין: |
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאַקּוֹ – מְתֻרְגָּם "יַעֲלָא". "יַעֲלֵי סָלַע" (איוב לט,א), הוּא אישטיינבו"ק [esteinboc = אקו, יעל־סלע].
וּתְאוֹ – "תּוֹרְבָּלָא", תּוֹר[2] הַיַּעַר. "בָּאלָא" – יַעַר בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מנין שאף בהמה בכלל חיה? ת"ל (ויקרא יח) זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה] - מלמד שחיה קרויה בהמה ובהמה קרויה חיה.
(חולין סג) ומלמד שבהמה טמאה מרובה מטהורה, (בכל) [שבכל] מקום הכתוב פורט את המועט, (ת"ל) [שנאמר] זאת הבהמה איל וצבי ויחמור.
[ותאו.] (חולין פ) ר' יוסי אומר, תאו זה שור הבר.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צד.
זאת הבהמה . וחשב (=הביא בחשבונו) חיות. ובפ' שמיני אמר, זאת החיה מכל הבהמה . מלמד ששמות חיה ובהמה נופל על כולם, והתבאר בפרטות שמיני סו .
ואמר בחולין סג ע"ב, "תניא רבי אומר, גלוי וידוע שבהמות טמאות מרובות מן הטהורות, לפיכך מנה בטהורות וכו'. ועופות טמאות מרובות, לפיכך מנה בטמאות".
ומ"ש " ותאו , פי' רי יוסי שהוא שור הבר" - ומין חיה הוא, כמ"ש בכלאים פ"ח ובחולין פ.