מ"ג דברים יד ד



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דֵּין בְּעִירָא דְּתֵיכְלוּן תּוֹרִין אִמְּרִין דְּרַחְלִין וּגְדִין דְּעִזִּין׃
ירושלמי (יונתן):
דָּא הִיא בְּעִירָא דְתֵיכְלוּן תּוֹרִין וְאִימְרֵי בְּנֵי רְחֵילִין וְלָא בְּנֵי מְסָאֲבִין וְגַדְיֵי בְּנֵי עִיזִין וְלָא עֵירוּבֵי טַמְיָין:

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

זֹאת הַבְּהֵמָה וְגוֹמֵר אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר – לָמַדְנוּ שֶׁהַחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה; וְלָמַדְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה מְרֻבָּה מִן הַטְּהוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם פּוֹרֵט אֶת הַמּוּעָט (ספרי ק; חולין ס"ג ע"ב).
וְאַקּוֹ – מְתֻרְגָּם "יַעֲלָא". "יַעֲלֵי סָלַע" (איוב לט,א), הוּא אישטיינבו"ק [esteinboc = אקו, יעל־סלע].
וּתְאוֹ – "תּוֹרְבָּלָא", תּוֹר‏[2] הַיַּעַר. "בָּאלָא" – יַעַר בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


שור שה כשבים ושה עזים. שלשה הן ממין הצאן, איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר הן שבעה, והרי לך עשר בהמות שנתנה לנו תורה למאכלנו, ולמאכלו של מזבח לא הוכשרו אלא השלשה שהם ממין הצאן, וכל חיה פסולה לגבי מזבח. ושבע חיות טהורות אלו לשונם יוכיח, איל וצבי (שיר ב) בצבאות או באילות השדה, ויחמור (חבקוק ג) חמר מים רבים, ואקו (ישעיה ח) וקויתי לו, ודישון (ויקרא כו) והשיג לכם דיש, ותאו (במדבר לד) והתאויתם לכם, וזמר (תהלים סו) זמרו כבוד שמו, ואקו הוא יעל כמו (איוב לט) יעלי סלע, וכן תרגומו יעלא, ותאו שור היער ותרגום תורבלא, ובלא הוא יער בלשון תלמוד.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

זאת הבהמה אשר תאכלו, שור שה כשבים ושה עזים, איל וצבי ויחמור. (חולין עא) מלמד שחיה בכלל בהמה.

מנין שאף בהמה בכלל חיה? ת"ל (ויקרא יח) זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה] - מלמד שחיה קרויה בהמה ובהמה קרויה חיה.

(חולין סג) ומלמד שבהמה טמאה מרובה מטהורה, (בכל) [שבכל] מקום הכתוב פורט את המועט, (ת"ל) [שנאמר] זאת הבהמה איל וצבי ויחמור.

[ותאו.] (חולין פ) ר' יוסי אומר, תאו זה שור הבר.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

עזים. וסמיך ליה איל רמז להא דאיתא בחולין עיזא דכרכוז מין חיה הוא:

<< · מ"ג דברים · יד · ד · >>


  1. ^ שׁוֹר
  2. ^ שׁוֹר