מ"ג דברים טו כא
<< · מ"ג דברים טו · כא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲרֵי יְהֵי בֵיהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ עֲוִיר כֹּל מוּם בִּישׁ לָא תִכְּסִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יְהֵי בֵּיהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ סָמֵי כָּל מִדַּעַם בִּישׁ לָא תִכְסִינֵיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"מום" - כלל
"פסח או עור" - פרט
"כל מום רע" - חזר וכלל מה הפרט מפורש מום הגלוי ואינו חוזר אף כל מום שבגלוי ואינו חוזרמדרש ספרי (כל הפרק)
וכי יהיה בו מום. אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום (שם לו), נולד בעל מום ממעי אמו מנין? תלמוד לומר כל מום רע.
(שם מא) ומנין לבעל גרב ולבעל יבלת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזוהם? תלמוד לומר כל מום רע. (לא תזבחנו לה' א-להיך, יכול לא ישחט עליהם במקדש, אבל ישחט) [יכול יהיה שוחט] עליהם בגבולים? תלמוד לומר פסח או עור. פסח ועור בכלל היו, ולמה יצאו? להקיש אליהם ולומר לך, מה פסח ועור מיוחדים, מום שבגלוי ואינו חוזר; אף אין לי אלא מום שבגלוי ואינו חוזר.מלבי"ם - התורה והמצוה
קסו.
וכי יהיה בו מום . מלשון " יהיה " נוכל לטעות, שר"ל רק מום המתהוה אחר יצירה, לא מום שבתולדה. ומרבה אותו ממ"ש כל מום רע . [ובאמת מדברי הספרא צו פד וזבחים קב מבואר, שיותר יש לרבות בעל מום מתולדה. רק פה נטעה כן, מלשון " יהיה " שמורה הויה חדשה].
ומ"ש "מנין לבעל גרב וכו'" מפרש בגמ', דהיינו באלה שי"ל (=שיש להם) רפואה, שהוא מום עובר. וכן העתיק הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות (מצוה ה').
והנה במ"ש "מה פסח ועור מיוחדים וכו'" פי' בבכורות לז, שדריש בכלל ופרט וכלל. מה הפרט מפורש מומים שבגלוי ואינם חוזרים וכו'. ומקשה, ואימא מה הפרט מפורש מומים שבגלוי, ובטל ממלאכתו ואינו חוזר? ומשני, כל מום רע , רבויא הוא. ומקשה, אי הכי מום עובר נמי? ומתרץ מום עובר סברא הוא; השתא מיפרק לא פרקינן עלויה, משחט שחטינן עלויה! דתניא, ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' , בבעל מום הכתוב מדבר וכו'. יכול יפדו על מום עובר? ת"ל אשר לא יקריבו , משאינה קרבה כל עיקר וכו'. איבע"א, א"כ פסח ועור למה לי!
והספרי, לשטתו שאמר למעלה ( ראה כה ), ללמוד שפסולי המקודשים, אין נשחטים אלא על מום קבוע; דיליף גז"ש " שעריך " " שעריך " מבכור, ולא ס"ל למעט מום עובר מן אשר לא יקריבו . וא"כ אא"ל (אי אפשר לומר) כתירוץ הראשון, שכל מום רבויא הוא; רק כתירוץ השני, שדרשינן בכלל ופרט.
ומה שאמרינן כעין הפרט, מום שבגלוי ואינו חוזר, משום דכתיב תרי פרטי פסח או עור, ולכן למד לה בספרי בכלל ופרט. ועיין בז"א ב"ש בשם ספר צ"ק והבן.