מ"ג דברים ו ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶת־כׇּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֺתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּ֒ךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּדִיל דְּתִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר יָת כָּל קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבַר בְּרָךְ כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּבְדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִן בִּגְלַל דְּתִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִנְטַר כָּל קְיָימוֹהִי וּפִיקוּדוֹהִי דַאֲנָא מְפַקֵיד לָךְ אַנְתְּ וּבְרָךְ וּבַר בְּרָךְ כָּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּמִן בִּגְלַל דְּיוֹרְכוּן יוֹמָךְ: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וזה תכלית עשיית המצות וכמו שבאר בעקרים (ח"ג פל"ב) בארך, ומה תכלית יראת ה'? תכליתה הוא לשמור את כל חקותיו ומצותיו, כי יש יראת העונש שתכלית היראה הוא שלא יגיע לו עונש ונזק, וה' רוצה שתירא יראת הרוממות שמתוך שתכיר גדולתו ורוממותו תרוץ בכל עוז לשמור כל חקותיו כמי שיכיר גודל מעלת מלך גדול וחכם ונדיב שיתנדב בכל לב לעבוד עבודתו מבלי שום תקות שכר, לפ"ז תכלית עשית המצוה הוא שתוסיף לעשות מצוה, כמ"ש שכר מצוה מצוה, ואמר שמצוה גוררת מצוה, ר"ל שתשמור מצות ה' שעי"כ תקנה מדת היראה ועי"כ תשמור כל חקותיו וגם בנך ובן בנך ישמרו, וזה יהיה כל ימי חייך, והוא שכר המצוה האמתי, ומה שנמצא בתורה שהבטיח להם שכר עוה"ז אינו התכלית העקרי רק דומה כאב שמבטיח לבנו הקטן מיני מתיקה אם ילמד ויחכם, שאם ישכיל הבן יבין שזה בעצמו שילמד ויחכם הוא השכר העקרי ומיני מתיקה שמבטיח לו בעד הלמוד הוא רק מפני שהנער סכל עדיין מהבין מעלת הלמוד והחכמה שהוא עצמו השכר היותר גדול ואמר עוד שיש עוד כונה בשכר עוה"ז שיעד ה' בעבור המצות כמ"ש למען ייטב לך והארכת ימים, למען ירבו ימיכם, שזה אינו מכוין לעצמו רק שזה נכלל ג"כ כמ"ש שכר מצוה מצוה, שע"י שישמרו מצוה יאריך ימיהם כדי שע"י מה שיאריכו ימים יהיה לאל ידם להוסיף בעבודת ה' ולקיים עוד מצות, וז"ש: