מ"ג דברים ד לד


<< · מ"ג דברים · ד · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
א֣וֹ ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אוֹ נִסִּין עֲבַד יְיָ לְאִתְגְּלָאָה לְמִפְרַק לֵיהּ עַם מִגּוֹ עַם בְּנִסִּין בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבִקְרָבָא וּבְיַד תַּקִּיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמְמָא וּבְחֶזְוָנִין רַבְרְבִין כְּכֹל דַּעֲבַד לְכוֹן יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אוֹ הֵיךְ נִיסָא דְעָבַד יְיָ לְאִתְגְּלָאָה לְמִפְרְשָׁא לֵיהּ אוּמָא בְּפִיצְתָא מִגּוֹ עָם אוֹחֲרֵי בְּנִיסִין בְּאָתִין וּבְתִמְהִין וּבְסִדְרֵינִצְחָנֵי קְרָבִין וּבְאֶדְרַע מְרַמֵם וּבְחֶזְוָנֵי רַבְרְבִין הֵי כְּכָל מַה דְּעָבַד לְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּמִצְרַיִם וְעֵינֵיכוֹן חַמְיָין:
ירושלמי (קטעים):
אוֹ נִסַיָיא דְעָבַד מֵימְרָא דַיְיָ לְמֵיעַל לִמְבַשֵר לֵיהּ אוּמָא מִגוֹ אוּמָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנסה אלהים" - הכי עשה נסים שום אלוה לבא לקחת לו גוי וגו' כל ההי"ן הללו תמיהות הן לכך נקודות הן בחט"ף פת"ח הנהיה הנשמע הנסה השמע

"במסות" - ע"י נסיונות הודיעם גבורותיו כגון (שמות ח) התפאר עלי אם אוכל לעשות כן הרי זה נסיון

"באותות" - בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום כגון (שם ד) מה זה בידך

"ובמופתים" - הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות

"ובמלחמה" - בים שנאמר (שם יד) כי ה' נלחם להם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים – הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי וְגוֹמֵר? כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטַף פַּתָּח: הֲנִהְיָה? הֲנִשְׁמַע? הֲשָׁמַע? הֲנִסָּה?
בְּמַסֹּת – עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן: "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח,ה) אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן.
בְּאֹתֹת – בְּסִימָנִים, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן: "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שמות ד,ב).
וּבְמוֹפְתִים – הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת.
וּבְמִלְחָמָה – בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שמות יד,כה).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות. הם נסיונות, כמו שהיה משה אומר לפרעה (שמות ח) התפאר עלי. באותות. סימנים במטה, כענין (שם ד) מזה בידך. ומופתים. אלו עשרה מכות. ובמלחמה. על הים, שנאמר (שם יד) כי ה' נלחם להם, או על מכת בכורות ועל השבטים שעשה באלהי מצרים. וביד חזקה. שיצאו ביד רמה. ובזרוע נטויה. בעמוד אש וענן. ובמוראים גדולים. קריעת ים סוף לישראל וטביעת המצריים בו. במצרים לעיניך. מה שהזכיר לעיניך, דרך הכתוב לומר כן לפעמים שידבר בלשון רבים ויחזור מיד ללשון יחיד, וכמוהו (ויקרא יט) ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה. אבל נראה לי כי אולי הזכיר לעיניך כדי שיתחיל הכתוב באל"ף ויסיים בכ"ף שהוא מספר שם אהיה, כי בזה השם נשתלח משה לישראל, מדת הדין אשר במדת רחמים, זרוע נטויה במוראים גדולים, ותכלית הוצאה זו לצורך התורה, ולכך סמך לו אתה הראת לדעת וגו' מן השמים השמיעך את קולו. ותמצא בפסוק זה כ"ב אותיות האלפ"א בית"א, וכן תמצא בעשרת הדברות כל אותיות האלפ"א בית"א, ומתחיל באל"ף אנכי ומסיים בכ"ף לרעך.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"או הנסה אלהים" אע"פ שקרה לאיזה יחיד או יחידים שימלטו מבין רשעים. מכל מקום לא קרה זה בכלל:

" במסות באותות" מורות שלא היה זה במקרה אלא בכונת פועל רצוניי:

" ובזרוע נטויה" מוכנת להכות עוד להורות שאם לא ישוב החוטא שתשוב להכות:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"או הנסה", ונגד הפליאה של יצ"מ יאמר, וכי היה כדבר הזה שאלהים ינסה לבא לקחת לו גוי מקרב גוי שגוי שהם בשעבוד ועבדות לגוי אחר יצא לחפשי לא ע"י עצמם וכחם

רק ע"י אלהים, ולא בדרך הטבעי רק במסות ובאותות שמה שהקשה לב פרעה בכל פעם היה דרך נסיון, והיו מקצת מכות שבאו לאותות כמו ד"צ לאות על מציאות השם ע"ד לאות על ההשגחה וכדומה, והם באו בהתראה, ומקצת מכות באו למופתים והם אלה שבאו בלא התראה כמ"ש בפ' וארא, וכולם היו ע"י שדוד הטבע שזה מציין במלחמה וביד חזקה וגם באו שלא ע"י אתערותא דלתתא ע"י זכות מעשיהם, רק בכח הזרוע העליונה כמ"ש בכ"מ שזרוע ה' מציין מעשים שיעשה מצד עצמו שלא ע"י זכות וצדקת הדור, ובמוראים גדולים

ע"י התגלות השכינה שהפיל עליהם אימה ופחד כמ"ש ובמורא גדול זו גלוי שכינה, וכ"ז עשה לכם ה' במצרים לעיניך:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

או הנסה. בזה הפסוק יש כל האלפא ביתא שרצה הקב"ה ליתן להם התורה במצרים אלא שאמרה מה"ד נסה אותם תחלה לכך הנסה ב' במסו' הכא ואידך הנסה דבר אליך תלאה שאמרה מה"ד נסה אותם קודם שתשמיעם דבריך. והפסוק מתחיל באל"ף ומסיים בכ"ף א"ך טוב לישראל והוא עולה כשם אהיה אשר נגלה בו למשה להוציאם ממצרים ובו מכה לעכו"ם שנא' ואך אותך. ז' דברים מוזכרים כאן במסות באותות במופתים במלחמה ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים כנגד ז' ימים ששמשה כל מכה ומכה וכנגד ז' ימים של פסח:

במצרים לעיניך. וסמיך ליה אתה הראת כשעשית שפטים במצרים ובאלהיהם הודעתם כי אתה ה':

<< · מ"ג דברים · ד · לד · >>