מ"ג דברים ב לד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְבַשְׁנָא יָת כָּל קִרְווֹהִי בְּעִדָּנָא הַהוּא וְגַּמַּרְנָא יָת כָּל קִרְוַיָּא גּוּבְרַיָּא וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא לָא אַשְׁאַרְנָא מְשֵׁיזֵיב׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְבַשְׁנָא יַת כָּל קִירְווֹי בְּעִדָנָא הַהִיא וּגְמַרְנָא יַת כָּל קִרְוַיָא גוּבְרַיָא וּנְשַׁיָא וְטַפְלַיָא לָא אַשְׁאַרְנָא מְשֵׁזִיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתם" - אנשים בביזת סיחון נאמר בזזנו לנו ל' ביזה שהיתה חביבה עליהם ובוזזים איש לו וכשבאו לביזת עוג כבר היו שבעים ומלאים והיתה בזויה בעיניהם ומקרעין ומשליכין בהמה ובגדים ולא נטלו כי אם כסף וזהב לכך נאמר בזונו לנו לשון בזיון כך נדרש בספרי בפרשת (במדבר כה) וישב ישראל בשטים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מְתִם – אֲנָשִׁים. בְּבִזַּת סִיחוֹן נֶאֱמַר: "בָּזַזְנוּ לָנוּ" (להלן פסוק לה), לְשׁוֹן בִּזָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם וּבוֹזְזִים אִישׁ לוֹ; וּכְשֶׁבָּאוּ לְבִזַּת עוֹג – כְּבָר הָיוּ שְׂבֵעִים וּמְלֵאִים, וְהָיְתָה בְּזוּיָה בְּעֵינֵיהֶם, וּמְקָרְעִין וּמַשְׁלִיכִין בְּהֵמָה וּבְגָדִים, וְלֹא נָטְלוּ כִּי אִם כֶּסֶף וְזָהָב, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּזּוֹנוּ לָנוּ" (להלן ג,ז), לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (ספרי במדבר קלא).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחרם את כל עיר מתים והנשים והטף" - שהיו מן האמורי ונצטוו בכך שנאמר (להלן כ טז) רק מערי העמים האלה אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה ואף על פי כן פתח להם בשלום שכך היא המצוה כאשר אפרש בעה"י (להלן כ י) אבל לעוג מלך הבשן לא קרא לשלום שהוא יצא אליו למלחמה קודם שבאו לעיר שלו כלל וכבר פירשתי הענין בסדר זאת חקת (במדבר כא כא)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונלכד את כל עריו בעת ההוא", ר"ל שע"י זה לכדנו הערים תכף בעת ההיא, ולא הוצרכנו לצור על הערים ימים רבים עד שנכבשם כי היו כלם עזובות מאין איש, ונחרם את כל עיר מתם ר"ל שבעיר נשארו מתים שהם אנשים חלשים לא גבורי חיל למלחמה לכן החרמנו אותם בקל:

<< · מ"ג דברים · ב · לד · >>