מ"ג בראשית נ א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְפַל יוֹסֵף עַל אַפֵּי אֲבוּהִי וּבְכָא עֲלוֹהִי וְנַשֵּׁיק לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַרְבַּע יוֹסֵף יַת אָבוֹי בְּעֶרֶס דְשִׁנְדָפִין מְחַפְיָיא דְהַב טַב מִקְבְּעָא אַבְנִין טָבִין וּמְחַזְקָא בְּעִיטוּנֵי דְבוּץ תַּמָן הֲווֹ שַׁדְיַין חַמְרִין רְתִיחִין וְתַמָן מוֹקְדִין רֵישֵׁי בּוּסְמָנִין תַּמָן הֲווֹ קַיְימִין גִבָּרִין מִן דְבֵית עֵשָו וְגִבָּרִין מִן דְבֵית יִשְרָאֵל תַּמָן הֲוָה קָאִים אַרְיָא יְהוּדָה גִבָּרֵיהוֹן דְאָחוֹי עָנָא וַאֲמַר לְאָחוֹי אָתוּן וְנִבְנֵי עַל אֲבוּנָן אַרְזָא רָמָא דְרֵישֵׁיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָיא בְּרַם עַנְפּוֹי מַטְלָן עַל כָּל דַיְירֵי אַרְעָא וְשָׁרְשׁוֹי מַטְיַין עַד אַרְעַת תְּהוֹמָא מִנֵיהּ קָמוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין מִנֵיהּ עָתִיד לְמֵיקוּם מַלְכִין וְשַׁלִיטִין וְכַהֲנַיָיא בִּפְלוּגְתְּהוֹן לְקַרְבָא קוּרְבָּנִין וּמִנֵיהּ לֵיוָאֵי בְמַחֲלוּקְתְהוֹן לְזִמְרָא הָא בְּכֵן אִתְרְכִין יוֹסֵף עַל אַנְפֵּי אָבוֹי וּבְכָא עֲלוֹי וּנְשֵׁיק לֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וְאַרְבַּע יוֹסֵף בְּעֶרֶס דְשִׁינְדָפִין דִמְחַפְיָא דְהַב וּמַקְבְּעָא מַרְגָלִין וּמְחוֹקָא בְּמָאנֵי בוּצָא וְאַרְגְוָנָא תַּמָן שָׁפְכִין חַמְרִין וְרֵחָנִין טָבִין תַּמָן מוֹקְדִין בּוּסְמָנִין תַּמָן קַיְימִין גוּבְרִין מִן בְּנוֹי דְעֵשָו תַּמָן קַיְימִין שִׁלְטוֹנִין מִן בְּנוֹי דְיִשְׁמָעֵאל תַּמָן קָאִים אַרְיֵה יְהוּדָה גִבָּרֵיהוֹן דְאָחוֹי עָנֵי יְהוּדָה וַאֲמַר לְאָחוֹי אִיתוּי נִבְנֵי לַאֲבוּנָן אַרְזָא רָמָא דְרֵישׁוֹי מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא בְּרַם שׁוֹרְשׁוֹי עַד דָרֵי עַלְמָא דְמִנֵיהּ קָמוּ תְּרֵי עֲשַרְתֵּי שִׁבְטִין דְמִינֵיהּ קָמוּ כַּהֲנַיָא בַּחֲצוֹצַרְתֵּיהוֹן וְלֵוָאֵי בְכִנְרֵיהוֹן וּבְכֵין אַרְכִין יוֹסֵף בְּאַפּוֹי דְאָבוֹי וּבְכָא עֲלוֹי וּנְשֵׁיק יָתֵיהּ:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישק לו. פירוש לו נשק אבל אין נכון לעשות כן למת אחר כי המת גדוש בטומאה וטומאתו בוקעת ועולה עד לרקיע ותפגם הנפש הנושקת אלא לו ליעקב כי חי הוא אלא דורמיטא קראתו כישן ונרדם: