מ"ג בראשית מ ב

<< · מ"ג בראשית · מ · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃

תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):	וּרְגֵיז פַּרְעֹה עַל תְּרֵין רַבְרְבָנוֹהִי עַל רַב שָׁקֵי וְעַל רַב נַחְתּוֹמֵי׃
ירושלמי (יונתן):	וּכְנַס פַּרְעה כְּדִי שָׁמַע עַל תְּרֵין רַבְרְבָנוֹי עַל רַב שָׁקֵי וְעַל רַב נַחְתּוֹמֵי:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו הוא לאות, כי היה הרי"ש ראוי להדגש, ונקמץ הסמ"ך בקמ"ץ גדול לחסרון הדגש:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"על שני סריסיו" - היו אלה השרים שניהם סריסים כי היו שרי המשקים והאופים גם בבית הנשים אשר למלך והמלכים יסרסו אותם ודעת אונקלוס כי סריסים שרים וגדולים אמר בפוטיפר (לעיל לז לו) רבא דפרעה ועל תרין רברבנוהי וכן תרגם יונתן (מלכים ב כ יח) והיו סריסים בהיכל מלך בבל

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ויקצוף פרעה על שני סריסיו. דרשו רז"ל הקציף הקב"ה מלך על עבדיו להציל את הצדיק, ומנו יוסף, והקציף הקב"ה שני עבדים על המלך אחשורוש להציל את הצדיק, ומנו מרדכי.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"ויקצוף פרעה על שני סריסיו" שלא השגיחו על עבדיהם:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ב) "ויקצף. "הנה הגם שכשנבחין חטא המשקה והאופה בבחינת העבדים היה חטא האופה גדול ביתר שאת מן חטא המשקה וכנ"ל, כשנבחין החטא בבחינת השרים חטא שר המשקים גדול מחטא שר האופים, כי שר האופים לא חטא מאומה, אחר שהוא אינו אופה את הפת בעצמו רק ע"י האופה, מאין היה לו לדעת כי נמצאו צרורות בהלחם, וא"כ הוא בעצמו לא חטא מאומה רק שהוא נכנס בערבות בעד האופה משרתו שהוא הוא החוטא ואשם, אבל שר המשקים חטא בעצמו שהלא היה יכול לראות את היין בכוס אם הוא נקי מזבובים, ולמה לא בדק את הכוס תחלה, נמצא שאם היה קצף פרעה על העבדים הקטנים היה קוצף על האופה בעצם וראשונה ועל המשקה אחריו כטפל ובלתי עקר בהחטא, אבל יען כי "קצף המלך על שני סריסיו" שהם השרים שהם הצריכים ליתן דין וחשבון ע"ז לפני המלך, היה עקר הקצף על" שר המשקים" שהוא פשע בעצמו, ואחריו "על שר האופים", שלא חטא בעצמו רק מצד הערבות. והנה עקר ספור זה הוא להודיענו איך סבב ה' בהשגחתו המיוחדת סבובים שיעלה יוסף לגדולה, שזה נסתבב ע"י שקצף פרעה על עבדיו ונתנם במשמר ששם נמצא יוסף, ועי"כ נזכר אל פרעה, וכמ"ש במד' הקציף הקב"ה אדון על עבדיו כדי ליתן גדולה לצדיקים, פרעה קצף על עבדיו כדי לתת גדולה ליוסף, ואם היה יוסף פותר את החלום כפי מה שהיה ראוי לשני השרים האלה בדין ובמשפט, ששר המשקים יתלה על העץ ושר האופים יושב על כנו, לא היה יוסף עולה לגדולה, כי היו חושבים שפתר להם כן מפני שהסברא היתה נותנת שישפטו כראוי להם עפ"י חטאם, ששר המשקים היה חוטא יותר משר האופים, אבל אחר שפתר יוסף הפך ממה שהיה ראוי עפ"י היושר והסברא, ונתקיים כן, מזה ראו שהוא איש אשר רוח אלהים בו כמו שיתבאר, לכן צריך להקדים ההצעה הזו, שלפי עומק הדין היה ראוי ששר האופים יצא חפשי ושר המשקים יתלה, שזה היסוד הראשון לגדולת יוסף:  

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[עריכה]

ר' חנן בשם ר' יוחנן: "לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם", מקציף אדונים על עבדיהם כדי ליתן גדולה לצדיק, "פרעה קצף על עבדיו"; ומקציף עבדים על אדוניהם כדי ליתן גדולה לצדיק, "קצף בגתן ותרש על אחשורוש", כדי ליתן גדולה למרדכי.

ויקצף פרעה, קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם. ר' חנין אמר: מנגנין עשו לו לחנקו. שמואל אמר: חכינא הטמינו לו בתוך ספלו, הדא הוא דכתיב: "ויבוקש הדבר וימצא".

<< · מ"ג בראשית · מ · ב · >>