מ"ג בראשית מד ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
צַפְרָא נְהַר וְגוּבְרַיָּא אִתְפְּטַרוּ אִנּוּן וּחְמָרֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
צַפְרָא נְהִיר וְגַבְרַיָא אִיתְפַּטָרוּ הִינוּן וַחֲמָרֵיהוֹן:

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

הבקר אור: האיר כמו ראו נא כי אורו עיני לשעבר, וכן מה טובו אהליך יעקב:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והאנשים שולחו ה'מה ו'חמוריהם ה'ם י'צאו את העיר. גם זה מן הרמזים שבתורה כי מדת הדין מתוחה כנגדם מפני חטא המכירה. וכבר בארתי לך בענין דור הפלגה כי בכל מקום שתמצא בתורה השם המיוחד רשום למפרע הוא רמז למדת הדין, ומפני זה הוצרכו אחי יוסף לחזור לאחור בלכתם למחוז חפצם.

לא הרחיקו. כדי שלא יטריחו עליהם שיצטרכו לחזור ממקום רחוק.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג)"הבקר אור". שלנו בבית יוסף, ובלילה מלא אמתחותיהם אוכל ושם הכסף והגביע, וירא פן ימשמשו וימצאו, לכן שלחו באור הבוקר:

<< · מ"ג בראשית · מד · ג · >>