מ"ג בראשית יט כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אוֹחִי אִשְׁתֵּיזַב לְתַמָּן אֲרֵי לָא אִכּוֹל לְמֶעֱבַד פִּתְגָמָא עַד מֵיתָךְ לְתַמָּן עַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ דְּקַרְתָּא צֹעַר׃
ירושלמי (יונתן):
אוֹחִי אִשְׁתְּזֵיב לְתַמָן אֲרוּם לָא יְכִילְנָא לְמֶעֱבַד מִדַעַם עַד מֵיעֲלָךְ לְתַמָן בְּגִין כֵּן קָרָא שְׁמָא דְקַרְתָּא זוֹעַר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא אוכל לעשות" - זהו עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמן לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן

"כי לא אוכל" - לשון יחיד מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד

"על כן קרא שם העיר צוער" - על שם והיא מצער 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת – זֶה עָנְשָׁן שֶׁל מַלְאָכִים, עַל שֶׁאָמְרוּ "כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ" (לעיל פסוק יג), וְתָלוּ הַדָּבָר בְּעַצְמָן. לְפִיכָךְ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהוּזְקְקוּ לוֹמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָן (בראשית רבה נ,ט).
כִּי לֹא אוּכַל – לְשׁוֹן יָחִיד. מִכַּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָאֶחָד הוֹפֵךְ וְהָאֶחָד מַצִּיל, שֶׁאֵין שְׁתֵּי מַלְאָכִים נִשְׁלָחִים לְדָבָר אֶחָד.
עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הָעִיר צוֹעַר – עַל שֵׁם "וְהִיא מִצְעָר".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כא - כב)" ויאמר הנה נשאתי פניך וכו', רק מהר המלט שמה", כי הנגף העתיק א"ע ממקום למקום אחרי עקבות לוט, וכשהיה הולך אל ההר כפי מהלך אדם בינוני לא היה הנגף משיגו שהעתקת הנגף ולכתו היה ג"כ כשעור מהלך אדם בינוני, אבל צוער עמדה מן הצד, ועד שהגיע לוט אל הצד במהלך בינוני, כבר יהי' שם הנגף, שהוא הלך בכל השטח מצפון לדרום, וצוער הי' מן הצד במזרח או במערב, ועל כן צריך שתמהר מהלכך יותר משיעור מהלך אדם בינוני כדי שתגיע לשם קודם הגעת הנגף, וכן פירשו חז"ל בירושלמי פ"ק דברכות שהשעור מסדום לצוער היה יותר מן השעור שילך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה, ועז"א מהר המלט שמה, ולא תאמר שהלא אוכל לעכב את ההשחתה מן עיר צוער אף קודם שתגיע לשם ולא תצטרך לרוץ במהירות, עז"א" כי לא אוכל לעשות דבר", ר"ל דבר זה שלא יהיה הנגף וההשחתה בצוער, זאת לא אוכל לעשות עד בואך שמה, שאם תבא שמה קודם שתגיע שם המהפכה, אז אוכל לעכב את המהפכה שלא תשלוט בצוער אחר שאתה שם, אבל אם לא תמהר מהלכך ותגיע המהפכה במהלכה עד צוער קודם שתהיה שם, לא אוכל לעשות דבר זה לעכב אותה, כי הגזרה נגזרה על כל הככר וצוער בכלל, ואיני יכול לעכב ההשחתה רק ממקום שאתה נמצא שם. " על כן קרא שם העיר צוער", כי שמה תחלה היה בלע כמ"ש ומלך בלע היא צוער:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מהר המלט שמה. למדינה שהיה לו ב' פטרונים, אחד בן מדינה ואחד עירוני, וכעס עליהם[1] המלך ובקש המלך לרדות לבני המדינה. אמר המלך: אם אני רודה אותם בפני בן המדינה, עכשיו יהו אומרים: אילו היה עירוני כאן היה מתקיים עלינו [ואם רודה אני אותם בפני בן עירוני, עכשיו הן אומרים: אילו היה בן מדינה כאן היה מתקיים עלינו]. כך לפי שהיו סדומיים מהן עובדין לחמה מהן ללבנה, אמר הקב"ה: אם אני רודה אותם ביום, הם אומרים: אילו היתה לבנה שם היתה מתקיימת עלינו; ואם אני רודה אותם בלילה, יהו אומרים: אילו היתה חמה שם היתה מתקיימת עלינו; אלא אני רודה אותם בי"ו בניסן, בשעה ששתיהן עומדות ברקיע. הדא הוא דכתיב: "השמש יצא על הארץ", וכתיב: "וה' המטיר על סדום":

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על כן קרא שם העיר צוער אין להקשות שהרי מקודם לכן היתה נקראת צוער כדכתיב ומלך בלע היא צוער משום דהכי קאמ' ומלך בלע שהיא צוער הנאמרת אח"כ ולכך בא לפרש שלא תתמה היאך זאת העיר הנק' בלע שלא מצינו בהפיכה רק סדומה ועמורה אדמה וצבויים אי נמי שלא נתמה מדוע לא נזכרה צוער עם אלו המלכים אחרי שהיתה סמוכה להן לכך אמר שם הכתוב שבלע וצוער הכל אחד:


  1. ^ על בני המדינה