מ"ג בראשית יח כט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאוֹסֵיף עוֹד לְמַלָּלָא קֳדָמוֹהִי וַאֲמַר מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן אַרְבְּעִין וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד גְּמֵירָא בְּדִיל אַרְבְּעִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְאוֹסִיף תּוּב לְמַלָלָא קֳדָמוֹי וְאָמַר מָאִים יִשְׁתַּכְּחוּן תַּמָן אַרְבְּעִין עֲשָרָה עֲשָרָה לְכָל קַרְתָּא לְאַרְבַּעַת קוּרְיַין וְזוֹעֵר דְחוֹבָהָא קַלִילִין שְׁבוֹק לָהּ בְּגִין רַחֲמָךְ וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד גְמִירָא בְּגִין זַכְוַת אַרְבְּעִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אולי ימצאון שם ארבעים" - וימלטו ד' הכרכים וכן ל' יצילו ג' מהם או כ' יצילו ב' מהם או י' יצילו א' מהם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים – וְיִמָּלְטוּ אַרְבָּעָה הַכְּרַכִּים. וְכֵן שְׁלֹשִׁים יַצִּילוּ שְׁלֹשָה מֵהֶם, אוֹ עֶשְׂרִים יַצִּילוּ שְׁנַיִם מֵהֶם, אוֹ עֲשָׂרָה יַצִּילוּ אֶחָד מֵהֶם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כט) "ויוסף עוד". הוא תוספות דבור הקודם שאחר ששמע שדי בארבעים וחמשה, וזאת ידע שהחמשה הנוספים על ארבעים הם כמו שאינם אחר שאינם עדה, וע"כ שאם ימצאו ארבע ערים שי"ל עדה של צדיקים די בזה, וע"כ אמר" אולי ימצאון שם ארבעים" אחר שהחמשה לא יועילו כלל, והודה לו ה' ואמר "לא אעשה," ר"ל שאף בהעיר שאין בה עדת צדיקים לא אעשה דבר כי הרוב יגינו על המעט:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הנה למעלה אמר לא אשחית ובמנין הארבעים והשלשים אמר לא אעשה. ובארבעים ובעשרים ובעשרה אמר בעבור מה שאין

כן בשלשים. והנה בענין ירידת המנין פרש"י ז"ל כי תחלה אמר חמשים על חמשה כרכים ואחר כך ארבעים על הארבעה ושלשים על השלשה עד עשרה לאחת. ויתכן דרך אחרת בשום לב אל מה שהערנו - באופן אחר - ושתהיה תוספת חנינה בכל חלוקה, ולא חמשים לחמשה ולא ארבעים לארבעה שעניינם שוה לפי הערך. והוא כי בפעמים הראשונות בקש על הכל ואחר כך על קצתם. והוא כי עד שלשים שהיו עשרה לכל אחד מהשלשה שהם רוב החמשה, בקש יתבטלו השתים ברוב, להנצל גם הם. אך בעשרים או בעשרה שהם כנגד המיעוט, בקש יספיקו העשרים לשנים ועשרה לאחד ולא ידונו אחר הרוב שהיו רעים וחטאים, שלא יתבטלו ברוב, על כן לא אמר בעבור השלשים. ובזה יתבאר אשר הערנו. והוא תחלה נאמר "לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה", אמר לשון השחתה על כי אברהם אמר התשחית בחמשה את כל העיר שלא ישחית את כל העיר החמישית, והשיב לא אשחית סתם, לא אשחית כל העיר כי אם יסורין. אך באמור אליו אברהם אולי ימצאון שם ארבעים ולא הזכיר השחתה, אם היה משיב לו הוא יתברך לא אשחית, היה נראה שלא יעשה גדר השחתה שהוא כליון כי אם מעט על כן אמר (כט) "לא אעשה" כלומר שום עשיה, וזהו "בעבור הארבעים" כי הלא יש עשרה לכל אחת מהארבעה, ועל כן החמישית תבטל ברוב גדול, אחד בין ארבעה בעבור זכות הארבעה:

(ל) אך על השלשים גם שאמר "לא אעשה" שלא יעשה כלל כי עדיין יש מציאות רוב, עם כל זה אינו בעצם בעבור השלשים רק ברחמנותו יתברך:

(לא) אך בעשרים אמר "לא אשחית" כלומר "לא אשחית" הכל, כי השתים אשאיר, וההטבה היא שלא יתבטלו השתים ברוב, כי מרובה מדה טובה. והנה להיות שלא יצילו רק השתים, יצדק אומרו "בעבור העשרים" כי אל השנים מספיק זכותם:

(לב) ועל דרך זה אמר בעשרה "לא אשחית", וגם אומרו "בעבור העשרה":

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויוסף עוד לדבר אליו. טעם אומרו ויוסף. גם אומרו תיבת אליו. פי' הוסיף להתפלל בגדר הראשון עצמו שהאדון הוא המשלים אלא שיהיה הצירוף במנין הכרכים כי הוא ישלים כרך אחד מהם, ולזה דייק לומר אליו כי הגנה זו הוא בהגנתו יתברך:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אולי ימצאון שם ארבעים וימלטו ד' כרכים וכן למ"ד יצילו ג' וכו' קשה מאחר שידע כי חמשים ימלטו ה' למה היה צריך לשאול על האחרים פשיטא שאם ן' יצילו ה' הל' יצילו ג' וכ' יצילו שנים. י"ל שהיה חושב שמא זכותא דרבים עדיף לכך שאל עד עשרה. ומצאתי כתוב שאברהם לא בקש על פחות מעשרה שהיה סבור שיהיו בסדום עשרה צדיקים לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו הרי עשרה: