מ"ג בראשית ח יח


<< · מ"ג בראשית · ח · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּנְפַק נֹחַ וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵיהּ וּנְשֵׁי בְנוֹהִי עִמֵּיהּ׃
אונקלוס (דפוס):
וּנְפַק נֹחַ וּבְנוֹהִי וְאִתְּתֵיהּ וּנְשֵׁי בְנוֹהִי עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְפַק נחַ וּבְנוֹי וְאִנְתְּתֵיהּ וּנְשֵׁי בְנוֹי עִמֵיהּ:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יח - יט) "ויצא נח ובניו". פי' חז"ל שלא רצה להזדווג לאשתו פן יבא מבול שנית וילד לבהלה, לבד כל החיה שהם יצאו למשפחותיהם ע"מ להדבק במינם, וגם ר"ל כי בתיבה היו כל הבע"ח ביחד ולא הזיקו זה את זה, אבל בצאתם נפרדו זה מזה וכל אחד התחבר עם משפחתו, הטורפים בפ"ע, והאוכלים עשב בפ"ע, כי קודם המבול לא טרפו טרף, כמ"ש ולכל חית השדה את כל ירק עשב לאכלה, שלא אכלו בשר, ואחר המבול התחילו הטורפים לאכול בשר, ונפרדו הבע"ח זה מזה כ"א למשפחתו ולסוגו ומינו:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הנה נאמר לו אתה ואשתך כו', ולכן היה לו לומר ויצא נח ואשתו ובניו כו'. ומה גם לרבותינו ז"ל (בראשית רבה לד ו) שהלשון

מדויק שאומרו אתה ואשתך הוא להתיר להם תשמיש שנאסר להם בתיבה, ואיך יאמר ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו, שהוא אנשים לבד ונשים לבד. אך לזה נשים לב אל טעם הכתוב, כי באומרו צא מן התיבה יש אתנ"ח במלת התיבה, ובפסוק ויצא יש אתנ"ח במלת נח. אמנם שיעור הכתוב "צא מן התיבה", ואחר היציאה תהיה "אתה ואשתך" כי יותר לכם תשמיש, נמצא כי אומרו אתה ואשתך, הוא על אחר היותם בחוץ אך לא בעת היציאה, לא תצאו יחד סמוכים כי גם אז יורה הפרישה. וזהו "ויצא" "נח ובניו" כו' ועל כן האתנח בנח, שהוא סמוך אל ויצא על עת היציאה, ולא על מה שאחר זה, כי ידבר על עת יציאה עצמה שיצאו אנשים לבד ונשים לבד, בל יראה שהיו רדופים להתחבר כל אחד עם אשתו ביציאתם:

<< · מ"ג בראשית · ח · יח · >>