מ"ג במדבר ל יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִשְׁמַע בַּעְלַהּ וְיִשְׁתּוֹק לַהּ לָא אַעְדִּי יָתְהוֹן וִיקוּמוּן כָּל נִדְרַהָא וְכָל אֲסָרֵי דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִשְׁמַע בַּעֲלָהּ וְיִשְׁתּוֹק לָהּ וְלָא בָטִיל יָתָהּ וּמִית עַד דְלָא בָּגְרַת וְיִתְקַיְימוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אִיסְרֵי דַאֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יִתְקַיְימוּן וְלֵית אִיבָהָא זָכֵי בָהּ תּוּב לְבַטְלוּתְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושמע אישה - אין לי אלא ששמע הוא; השמיעוהו אחרים מנין? ת"ל וקמו כל נדריה:
והחריש לה - זו חרישה לקיים. אתה אומר זו חרישה לקיים, או אינו אלא חרישה למיקט? כשהוא אומר אם החרש יחריש לה אישה הרי חרישה למיקט אמורה; ומה ת"ל והחריש לה? זו חרישה לקיים:
וקמו כל נדריה - שאם נדרה וקיים, וחזר והפר, שומע אני יהיה מופר? ומה אני מקיים וקמו כל נדריה - עד שלא יפר, או אף משיפר? ומה אני מקיים והפר את נדריה - עד שלא קיים, או אינו אלא אף משקיים? ת"ל יקום, מגיד הכתוב שנתנה רשות להפר כל היום.