מ"ג במדבר יט יח


<< · מ"ג במדבר · יט · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּ֘יִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֙הֶל֙ וְעַל־כׇּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֙צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִסַּב אֵיזוֹבָא וְיִטְבּוֹל בְּמַיָּא גְּבַר דְּכֵי וְיַדֵּי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל כָּל מָנַיָּא וְעַל נַפְשָׁתָא דַּהֲווֹ תַּמָּן וְעַל דְּיִקְרַב בְּגַרְמָא אוֹ בִקְטִילָא אוֹ בְמִיתָא אוֹ בְקַבְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסַב אֵזוֹבָא תְּלָתָא קִילְחִין בְּאִיסְרָא חֲדָא וְיִטְמוֹשׁ בְּמַיָא הָאִינוּן בְּעִידַן קִבּוּל סוּבְתָּא גְבַר כָּהֵן דְכֵי וְיַדֵי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל כָּל מָנַיָא וְעַל בְּנֵי נַשׁ דַהֲווֹ תַמָן וְעַל דְמִקְרַב בְּגַרְמָא דְחַיָא דְפָרֵישׁ מִנֵיהּ וְנָפַל אוֹ בִּקְטוֹל חַרְבָּא אוֹ בִּשְׁכִיבָא בְּמוֹתָנָא אוֹ בְּבֵית קְבוּרְתָּא וְגוֹלְלָא וְדוֹפְקָא:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולקח - נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן שמות יב כב לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן ג', אף לקיחה האמורה כאן ג':

אזוב - לא אזוב יון, ולא אזוב כוחלית, ולא אזוב רומית, ולא אזוב מדברית, ולא אזוב שיש לו שם לווי:

וטבל במים איש טהור - שיהא במים כדי טבילה:

איש - להוציא את הקטן. משמע מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: טהור למה נאמר? הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם האוסף טהור, המזה לא יהיה טהור? הא מה ת"ל טהור - טהור מכל טומאה. ואיזה? זה טבול יום.

ר' עקיבא אומר: נאמר כאן טהור, ונאמר להלן טהור. מה טהור האמור כאן - טמא לתרומה וטהור לחטאת; אף טהור האמור להלן - טמא לתרומה וטהור לחטאת:

והזה על האהל - בא הכתוב ולימד על האהל שהוא מקבל טומאה. ד"א: בא הכתוב ולימד בשעת קיבול טומאה:

והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנוגע בעצם - זו עצם כשעורה. אתה אומר זו עצם כשעורה, או אינו אלא אבר מן החי? כשהוא אומר או בעצם אדם - הרי אבר מן החי אמור. הא מה ת"ל ועל הנוגע בעצם? - זו עצם כשעורה.

ועל הנוגע בעצם - מגיד הכתוב, שכשם שהביא כולן לענין טומאה - כך הביא כולם לענין הזאה:

<< · מ"ג במדבר · יט · יח · >>