מ"ג במדבר יט ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיִסַּב אֶלְעָזָר כָּהֲנָא מִדְּמַהּ בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיַדֵּי לָקֳבֵיל אַפֵּי מַשְׁכַּן זִמְנָא מִדְּמַהּ שְׁבַע זִמְנִין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיִסַב אֶלְעָזָר בְּכִיהוּנֵיהּ מִן אַדְמֵיהּ בְּאַדְבַּע יַד יְמִינֵיהּ וְלָא יְקַבְּלִינֵיהּ בְּמָנָא וְיַדֵי לְסִידוּרָא דְקִיסֵי תֵינַיָא מִן לָגִין מִן צִטְרָא דִמְמַצַע כָּל קֳבֵיל אַפֵּי מַשְׁכַּן זִימְנָא מֵאַדְמָא בְּטִיבוּלָא חֲדָא שְׁבַע זִמְנִין: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מדמ' באצבעו - מצוותה מצות יד ולא מצות כלי. שהיה בדין: הואיל ולוג שמן מכשיר, ודם פרה מכשיר, אם למדתי ללוג שמן, שאין כשר אלא ביד - אף דם פרה לא יהיה כשר אלא ביד! אתה דן מלוג שמן ואני אדון מלוג האשם, משם האשם: אמרת הפרש לוג שמן כשר ומוכשר להכשיר. אם למדתי ללוג שמן, שאין כשר אלא ביד - אף דם פרה לא יהיה כשר אלא ביד! וממקום שבאת: אי מה להלן מכלי ליד - אף כאן מכלי ליד? ת"ל "מדמה באצבעו" - מצוותה מצות יד ולא מצות כלי.
אצבעו - ימנית שבידו. אתה אומר ימנית, או כל אצבעות? ת"ל ויקרא יד טז וטבל הכהן את אצבעו הימנית. הואיל ונאמרו אצבעות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהם, שאינה אלא ימנית - אף פורטני כל אצבעות שבתורה, שלא יהו אלא ימנית, המיומנת שבימין, הרגילה שבאצבעו:
והזה אל נכח פני אהל מועד - שיהא מתכוון ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.
והזה אל נכח פני אהל מועד - שאם לא הוקם המשכן או אם קיפלה הרוח את היריעה לא היתה פרה נעשית חטאת.
והזה אל נכח פני אהל מועד למה נאמר? והלא כבר נאמר מדמה באצבעו, ומה ת"ל מדמה? לפי שהוא אומר שבע פעמים, שומע אני שבע הזיות וטבילה אחת? ת"ל "מדמה שבע פעמים". מגיד שחוזר לדם ז' פעמים:
שבע פעמים - שיהו מעכבות זו את זו. שהיה בדין, הואיל ונאמרו הזיות בפנים ונאמרו הזיות בחוץ, אם למדתי לפנימיות שהם מעכבות זו את זו - אף החיצונות יהיו מעכבות זו את זו! לא: אם אמרת בפנימיות שהם מכפרות, לפיכך מעכבות זו את זו; תאמר בחיצונות שאין מכפרות, לפיכך לא יעכבו זו את זו! ת"ל ויקרא ד יז שבע פעמים לפני ה', שיהו מעכבות זו את זו