מ"ג במדבר יד טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְקַטֵּיל יָת עַמָּא הָדֵין כְּגוּבְרָא חַד וְיֵימְרוּן עַמְמַיָּא דִּשְׁמַעוּ יָת שֵׁימַע גְּבוּרְתָךְ לְמֵימַר׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִן בָּתַר כָּל נִסַיָא הָאִילֵן אַנְתְּ קָטֵיל יַת עַמָא הָדֵין כְּגַבְרָא חָד וְיֵימְרוּן עַמְמַיָא דְיִשְׁמְעוּ יַת שֵׁמַע גְבוּרְתָּךְ לְמֵימָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמתה את העם הזה כאיש אחד" - פתאום ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד – פִּתְאֹם; וּמִתּוֹךְ כָּךְ, וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעְךָ וְגוֹמֵר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמתה", וגם לא יוכלו לתלות כי חטאו לפניו וע"כ כלה אותם בחמתו, שהלא לפי מה שהראית אהבתך להם גם אם חטאו אין ראוי שתכלה כלם כרגע רק ליסר אותם ביסורים עד ישובו אליו, וכבר אמרו בקדושין, מלך שמחל על כבדו אין כבודו מחול ומקשה והכתיב וה' הולך לפניהם יומם שאני הקב"ה דכ"ע דיליה ויכול למחול על כבודו, וא"כ ממה שאתה הולך לפניהם יומם מבואר שאתה מוחל על כבודך וא"כ גם אם חטאו ראוי שתמחול על כבודך ולא תכלם כלם, ומזה יכריחו שמה שכלית אותם הוא מבלתי יכולת, וז"ש ואז יאמרו

גם הגוים אשר שמעו את שמעך והאמינו עד עתה ביכלתך, יאמרו עתה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והמתה וגו' כאיש אחד וגו'. גילה דעתו עליו השלום בזה שאינו מבקש שיסלח ה' על החטא אלא שלא יבא לידי חילול השם, ורמז בדבריו כי ההרגש שממנו יומשך האמור בדבריו הוא דוקא אם ימיתם כאיש אחד אבל מעט מעט לא יורגש הדבר, וכן מצינו שעשה ה':

ואמרו הגוים וגו'. פירוש לא מצרים לבד אלא כל הגוים ששמעו שמעך, לאמר פירוש לשון מעלה ורוממות רום יכולת ה', עתה יאמרו מבלתי וגו' ויתהפך קידוש ה' לחילול ח"ו בפי כל העמים, ולזה דקדק לומר ואמרו בתוספת וא"ו לומר כי מלבד מצרים וכו' גם כל הגוים. עוד טעם אומרו לאמר לצד שאין ידוע מבטא הדברים הנאמרים מהגוים וסדרן, לזה אמר ואמרו אמירה שהכוונה בה לומר מבלתי וגו'. עוד אומרו לאמר פירוש הגם שלא יצדיקו הם עצמן הדברים בדעתן אף על פי כן יאמרו המתחייב מהמעשה, וזה הוא שיעור הענין ואמרו וגו' ודבר זה אין בו אלא אמירה לבד ולא הצדקת הדברים בדעתם:

<< · מ"ג במדבר · יד · טו · >>