רש"י על במדבר יד
<< · רש"י על במדבר · יד · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ד
פסוק ט
"אל תמרדו" - ושוב ואתם אל תיראו
"כי לחמנו הם" - נאכלם כלחם
"סר צלם" - מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לח) ד"א צלו של המקום סר מעליהםפסוק י
"לרגום אותם" - את יהושוע וכלב
"וכבוד ה'" - (במדבר רבה) הענן ירד שםפסוק יא
"עד אנה" - עד היכן
"ינאצני" - ירגיזוני
"בכל האתות" - בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתיפסוק יב
"ואורשנו" - כתרגומו לשון תרוכין ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות
"ואעשה אתך לגוי גדול" - שאתה מזרעם (במדבר רבה)פסוק יג
"ושמעו מצרים" - ושמעו את אשר תהרגם
"כי העלית" - כי משמש בל' אשר והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם וזו היאפסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"מבלתי יכלת וגו'" - לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים (ברכות לב) ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת
"מבלתי יכלת" - מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם
"יכלת" - שם דבר הואפסוק יז
"יגדל נא כח ה'" - לעשות דבורך
"כאשר דברת לאמר" - ומהו הדבורפסוק יח
"ה' ארך אפים" - לצדיקים ולרשעים כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים א"ל לצדיקים אמר לו הקב"ה אף לרשעים אמר לו רשעים יאבדו אמר לו הקב"ה חייך שאתה צריך לדבר כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים
"ונקה" - לשבים
"לא ינקה" - לשאינן שביםפסוק כ
פסוק כא
"ואולם" - כמו אבל זאת אעשה להם
"חי אני" - לשון שבועה כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ כך אקיים להם כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ הרי זה מקרא מסורס חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעטפסוק כב
"וינסו" - כמשמעו
"זה עשר פעמים" - שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו' כדאיתא במס' ערכיןפסוק כג
"אם יראו לא" - לא יראו
"לא יראוה" - לא יראו את הארץפסוק כד
"רוח אחרת" - (במדבר רבה) שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם כמו שנא' ויהס כלב שהיו סבורים שיאמר כמותם זהו שנא' בספר (יהושע יד) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי ולא כאשר עם פי
"וימלא אחרי" - וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר
"אשר בא שמה" - חברון תנתן לו
"יורשנה" - כתרגומו יתרכינה יורישו את הענקים ואת העם אשר בה ואין לתרגמו יירתינה אלא במקום יירשנהפסוק כה
"והעמלקי וגו'" - אם תלכו שם יהרגו אתכם מאחר שאיני עמכם
"מחר פנו" - לאחוריכם וסעו לכם וגו'פסוק כז
"לעדה הרעה וגו'" - אלו המרגלים מכאן לעדה שהיא עשרה
"אשר המה מלינים" - את ישראל עלי
"את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים" - המרגלים מלינים אותם עלי שמעתיפסוק כח
"חי אני" - ל' שבועה
"אם לא וגו' כן אעשה" - כביכול איני חי
"כאשר דברתם" - שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנופסוק כט
פסוק לב
פסוק לג
"ארבעים שנה" - לא מת אחד מהם פחות מבן ס' לכך נגזר ארבעים כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים ושנה ראשונה היתה בכלל ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם וזהו שנאמר (שמות לב) וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליהם חטאתם ואף כאן נא' תשאו את עונותיכם ולא עונכם שתי עונות של עגל ושל תלונה וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים
"ונשאו את זנותיכם" - כתרגומו ויקבלון ית חוביכוןפסוק לד
פסוק לו
"וישבו וילינו עליו" - וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה אותם אנשים וימותו כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו כמו (שיר ז) דובב שפתי ישנים וישנה לטובה וישנה לרעה לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא טובה
"דבה" - פרליר"ש בלע"זפסוק לז
פסוק לח
פסוק מ
"אל ראש ההר" - והוא הדרך העולה לארץ ישראל
"הננו ועלינו אל המקום" - לארץ ישראל
"אשר אמר ה'" - לתתה לנו שם נעלה
"כי חטאנו" - על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימהפסוק מא
פסוק מג
פסוק מד
פסוק מה
"ויכתום" - כמו (דברים ט) ואכות אותו טחון מכה אחר מכה
"עד החרמה" - שם המקום נקרא על שם המאורע
<< · רש"י על במדבר · יד · >>