פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִסְתְּגַרַת מִרְיָם מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא שִׁבְעָא יוֹמִין וְעַמָּא לָא נְטַל עַד דְּאִתְכְּנֵישַׁת מִרְיָם׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִיטְרְדַת מִרְיָם מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא שִׁבְעָתֵי יוֹמִין וְעַמָא לָא נָטַל עַד זְמַן דְאִתַּסְיַת מִרְיָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעם לא נסע" - (סוטה ט) זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנא' (שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק וגו' חסלת פרשת בהעלותך

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

שבעת ימים. ללמדך שבמדה שאדם מודד - בה מודדים לו. מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר שמות ב ותתצב אחותו מרחוק - לפיכך עיכב לה שכינה וארון כהנים ולוים וישראל ושבעה ענני כבוד, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים.

יוסף זכה בעצמות אביו, ואין באחיו גדול הימנו, שנאמר בראשית נ ויעל יוסף לקבור את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים; מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה עצמו. מי לנו גדול ממשה, שלא נתעסק בו אלא הקב"ה! שנאמר דברים לד ויקבור אותו בגיא בארץ נבו.

ר' יהודה אומר: אלמלא מקרא שכתוב - אי אפשר: עלה אל הר העברים הזה הר נבו - זה נחלת בני ראובן, שנאמר במדבר לב ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו, ולא נקבר אלא בתוך נחלתו של גד, שנאמר דברים לג ולגד אמר ברוך מרחיב גד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון! אלא: מלמד שהיה משה נתון על ידו של הקב"ה ארבעת מיל, מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מקלסים אותו. ואומר דברים לג צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. ולא משה בלבד, אלא כל הצדיקים אוספם, שנאמר ישעיה נח והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך:

<< · מ"ג במדבר · יב · טו · >>