מ"ג במדבר ח ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדֵין עוֹבָד מְנָרְתָא נְגִידָא דְּהַב עַד שִׁדַּהּ עַד שׁוֹשַׁנַּהּ נְגִידָא הִיא כְּחֶזְוָא דְּאַחְזִי יְיָ יָת מֹשֶׁה כֵּן עֲבַד יָת מְנָרְתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדֵין עוֹבַד מְנַרְתָּא מִינָא קַשְׁיָא דִדְהַב עַד בָּסִיס דִידָהּ וְעַד שׁוֹשַׁנְיָיהָא עוֹבַד אוּמַן בְּקוּרְנְסָא הִיא מִתְעַבְדָא הֵי כְחֵיזוּ דְאַחֲזֵי יְיָ יַת משֶׁה הֵיכְדֵין עָבַד בְּצַלְאֵל יַת מְנַרְתָּא: |
רש"י
"מקשה" - בטדי"ץ בלע"ז לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים ע"י חבור
"עד ירכה עד פרחה" - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים
"עד ירכה עד פרחה" - כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה
"עד ירכה" - שהוא אבר גדול
"עד פרחה" - שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית
"כמראה אשר הראה וגו'" - כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה) וראה ועשה כתבניתם וגו'
"כן עשה את המנורה" - מי שעשאה ומ"א ע"י הקב"ה נעשית מאליה
מפרשי רש"י
ואם תאמר, והרי בפרשת תרומה (שמות כ"ה, ל"א), ובסמוך גם כן (רש"י ד"ה כן), פירש שנעשה המנורה על ידי הקדוש ברוך הוא. ואין לומר שמתחלה הראה לו הקדוש ברוך הוא לעשות ולא היה יכול לעשות אף על גב שהראה לו, ועשאה הקדוש ברוך הוא, דאם כן למה צריך לכתוב שהראה לו הקדוש ברוך הוא, כיון דלא למד משה מעשה המנורה כמו שהראה לו, אם כן מאי נפקא מיניה במה שהראה לו, הא לא למד. ונראה לי, דודאי אי אפשר לומר שהיתה המנורה נעשית לגמרי מאליה, שהרי המנורה מצוה על ישראל לעשות, כדכתיב (שמות כ"ה, ט') "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו". ועוד כתיב (שמות כ"ה, ל"א) "ועשית מנורת זהב", שתראה מזה שהיתה המצוה על ישראל לעשות המנורה, ואין לומר כלל שיהיו ישראל חסרים מצוה אחת, אלא כך הפירוש, כי השליך הככר לאור, והיתה נעשה המנורה באש כשהיה משה מכה בפטיש עליה, ונעשה הכל. ואם לא היה יודע משה רבינו צורת המנורה, איך יעשה, אבל ידע באיזה מקום הגביעים והכפתורים והפרחים, ושם היה מכה ונעשה מאליה:
וכך מוכח במדרש במדבר רבה בפרשה הזאת (טו, יד), וכך איתא שם; 'אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך הככר לאור והיתה נעשית מאליה כפתוריה ופרחיה ממנו, היה מכה בפטיש והיא נעשית', עד כאן. מוכח בפירוש שהיה נעשה על ידי הכאתו כמו שאמרנו. וכך הוא כל מעשה שפועל השם, הכל צריך פועל למטה, והשם יתברך גומר על ידו. שהרי קריעת ים סוף, שהקדוש ברוך הוא עשה, ואפילו הכי הוצרך משה לעשות פעל למטה, כדכתיב (ר' שמות יד, טז) "ואתה הרם ידך ובקעהו", שהשם יתברך גומר על ידי אדם, ודבר זה ברור. ולפיכך היה צריך משה לדעת כל מעשה המנורה, והיה פועל כפי מה שהיה יכול, והקדוש ברוך הוא גומר על ידו:
[ז] כלומר גופה של מנורה וכו'. רצה לומר, שאין פירוש "ירכה ופרחה" דוקא ירכה ופרחה, דהא כולה מקשה היתה (שמות כ"ה, ל"א), אלא ד"ירכה" שנאמר כאן רצה לומר 'מן אבר גדול וכו' עד אבר קטן', והכל בכלל. ומפני שהוקשה לרש"י לשון "עד", דמשמע 'עד כאן' ותו לא, ולא שיהיה פירושו הכל בכלל, הביא ראיה מן הכתוב (שופטים ט"ו, ה') "מגדיש ועד קמה", שרצה לומר הכל:
[ח] כתבנית אשר הראה וכו'. רצה לומר, שאין פירוש "כמראה" כמו "וארא את מראות אלקים" (ר' יחזקאל א, א) הרמז על מראה של מעלה, דאם כן לא היה לזה שום טעם לומר כמראה של מעלה כן עשה המנורה, אבל פירושו כתבנית שהראה לו, ורוצה לומר תבנית של מנורה:
[ט] על ידי הקדוש ברוך הוא נעשה וכו'. כבר פירשנו ענין זה (אות ו), ואין חילוק:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִקְשָׁה – בטידי"ץ [batediz = מיועד להקשה[2]] בְּלַעַז, לְשׁוֹן "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה,ו). עֶשֶׁת שֶׁל כִּכַּר זָהָב הָיְתָה, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בְּכַשִּׁיל לְפַשֵּׁט אֵיבָרֶיהָ כְּתִקּוּנָן, וְלֹא נַעֲשֵׂית אֵיבָרִים אֵיבָרִים עַל יְדֵי חִבּוּר (ספרי שם; מנחות כ"ח ע"א).
עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ – יְרֵכָהּ הִיא הַשִּׁדָּה שֶׁעַל הָרַגְלַיִם, חָלוּל, כְּדֶרֶךְ מְנוֹרוֹת כֶּסֶף שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים.
עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ – כְּלוֹמַר, גּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל הַתָּלוּי בָּהּ.
עַד יְרֵכָהּ – שֶׁהוּא אֵבָר גָּדוֹל,
עַד פִּרְחָהּ – שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה דַּק שֶׁבָּהּ, הַכֹּל מִקְשָׁה (ספרי שם). וְדֶרֶךְ "עַד" לְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זֶה, כְּמוֹ: "מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו,ה).
כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה וְגוֹמֵר – כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ בָּהָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם" וְגוֹמֵר (שמות כה,מ; ספרי שם).
כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה – מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ (תנחומא ג).
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ח. מקשה אין מקשה אלא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס. עד ירכה עד פרחה אין לי אלא ירכה ופרחה, גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין. ת”ל ועשית מנורת [וכו'] או יעשה אברים אברים, ת”ל ממנה יהיו. מקשה היא עוד למה נאמר והלא כבר נאמר מקשה זהב ומה ת”ל מקשה היא, לפי שמצינו (בכלי בית עולמים) [בחצוצרות] שאם אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. שומע אני אף במנורה כן ת”ל מקשה היא שנה עליו הכתוב לפסול. מכאן אמרו אין של זהב עושין של כסף ושל ברזל ושל עופרת דברי רבי, ר' יוסי ברבי יהודה אומר אף של עץ (ושל חרס). אבל אין להם מן קשה אל יעשו מן גרוטי. מה שאין כן בחצוצרות אין של כסף לא יעשו של זהב, אבל אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. נמצא כשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה. אין לי אלא מנורה (נרות) גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין [ת”ל כולה מקשה אחת וגו' יכול אף נרותיה מלקחיה ומחתותיה ת"ל ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה] (אלא בזמן שהיא) מן הככר ומן הזהב [הם באים ואינם באים] מן קשה.
ט. כמראה אשר הראה ה' את משה להודיע שבחו של משה שכשם שאמר לו המקום כן עשה. ר' נתן אומר אין צריך שהרי כבר נאמר וראה ועשה מגיד הכתוב שהראהו הקב"ה למשה כלים עשויים ומנורה עשויה ונעשית כמה, שנאמר כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ז. וזה מעשה המנורה כבר התבאר צו ( צו כג ) שכנוי הרומז זה , זאת, אלה, מורה על נרמז קרוב שהוא לפניו למראה עינים. וע”כ אמרו שהראהו הקב”ה וכ”ה במכלתא ( בא ו ) בשם ר”ע וכן במנחות כט.
ח. מקשה זהב , כבר בארתי ( שמות כה:לא) שמלת מקשה מורה על הקשת הקורנס שלא תהיה חלולה. ולא כרש”י שפירש שלא יעשנה חוליות, כי זה נלמד ממ”ש ממנה יהיו כמ"ש בספרי כאן. וז”ש אין מקשה אלא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס. ופה אמר עד ירכה עד פרחה, שהגביעים והכפתורים יהיו מקשה למדינן ממ”ש בפ' תרומה ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה. ומה שאומר שנית מקשה היא בא לעכב, שלא נדמהו לחצוצרות שאין מקשה מעכב. דכתיב פה מקשה היא, מלת היא ממעט חצוצרות, כמ”ש במנחות (דף נ”ט). אמנם זהב אין מעכב וזה הפך מחצוצרות ששם כסף מעכב, וז”ש נמצא כשר במנורה פסול בחצוצרות.
ועדיין לא ידענו שמקשה מעכב בגביעים וכפתורים ופרחים [ כי מה שאמר עד ירכה עד פרחה מדבר בפרח שבגוף המנורה כמ"ש בפי' לפ' תרומה (שם פסוק לה) ולמד ממ”ש כולה מקשה אחת זהב טהור ששנה עליו לעכב. ואמר אח”כ ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ככר זהב טהור יעשה את כל הכלים האלה ללמד שמלקחיה ומחתותיה יהיו רק ככר זהב לא מקשה. והעתקתי פה בגי' הגאון רא"ו.
ט. כמראה אשר הראה הת”ק מפרש כן עשה משה ואחר שהראהו עשה כמותה. ור' נתן סובר כמ”ד בתנחומא (פ' תרומה) שהיה משה מתקשה בה, א”ל הקב”ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה. לכך נכתב תיעשה בלשון נפעל. וע”כ אמר שהקב”ה הראהו כלים עשוים ומנורה עשויה, ונעשית. ר”ל שנעשית מאליה. ומ”ש כן עשה, מוסב על ה', שה' שהראה למשה הוא עשה את המנורה.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
כמראה. בגימטריא כגבריאל; מלמד שגבריאל הראה לו דמות המנורה:
כן עשה. כ"ן נרות עשה שלמה בי' המנורות. עשה. בגימ' שלמה. ד' פעמים הזכיר מנורה שהיא כשרה מד' מינין כדאיתא במנחות דף כ"ח ע"ש ורמז לארבע מנורות בשמחת בית השואבה: