מ"ג אסתר ח טז


<< · מ"ג אסתר · ח · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

ליהודאי הות רשותא למעסק באוריתא ולמיטר שביא ומועדיא ולמגזר עורלת בניהון ולאחתא תפילין על ידיהון ועל רישיהון:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

וליהודאי הות נהורא וחדותא ודיצא ויקרא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וביחוד ליהודים היתה שמחה כפולה וששון בגלוי וכבוד גדול :

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(אסתר ח טז): "ליהודים היתה אורה ושמחה" –
שמחה – זה יום טוב, וכן הוא אומר (דברים טז יד): "ושמחת בחגך".
ששון – זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט קסב): "שש אנכי על אמרתך".
ויקר – אלו תפלין, וכן הוא אומר (דברים כח י): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ותניא, "רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפלין שבראש"."

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ח טז 

פרק ח/פסוק טז

ובגמרא (מגילה דף טז:) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר א"ר אליעזר א"ר יהודא אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו, כג), שמחה זו י"ט וכן הוא אומר ושמחת בחגיך (דברים טז, יד), וששון א"ר אלעזר זו מילה וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתיך (תהלים קיט, קסב), ויקר אלו תפילין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח, י) ותניא ר' אליעזר אומר אלו תפילין שבראש, ופי' דבר זה כאשר היו גוברים על המן זכו ישראל למדריגה עליונה מאוד וזכו לתורה אף כי כבר היה להם התורה זכו להיות דביקים במעלות התורה השכלית וקודם זה אף שהיה התורה להם היה להם מונע הוא עמלק המבטל את דביקת ישראל בתורה ולכך זכו ישראל באותו זמן אל הדביקות במעלת התורה לגמרי וכן כל אלו שנזכר כי כאשר גברו על עם המן היה דביקים לגמרי במעלת י"ט ובמעלת המילה ובמעלת התפילין והתורה היא ראשונה להיות האדם דבק במעלה הזאת ואף כי התורה מדריגתה ומעלה על כל (ספר אור חדש עמוד רג) מ"מ מפני שהיא שייך אל השכל והשכל הוא עליון לכך הוא קודם לקבל אותה מדריגה שהיא התורה ואח"כ מדריגת הי"ט שהוא לנפש האדם כי השמחה הוא לנפש והוא מדריגה עוד יותר אשר זכו אליה וי"ט הוא יום קדוש ואח"כ המילה שהיא בגוף האדם והיא מצות קדושה שהרי כתיב (ירמיה יא, טו) ובשר קדש יעברו מעליך, זהו המילה, וכך תקנו בברכה וצאצאיו חתם באות ברית קודש הרי אלו ג' מצות אשר זכו ישראל אליה כלם מדרגות קדושות כל אחת ואחת מעלה יותר עליונה מן ראשונה שזכו לתורה שהתורה היא שכלי ומקבל אותה השכל וי"ט הוא לנפש כי השמחה של י"ט הוא לנפש והוא עוד יותר מעלה והמילה הוא לגוף וכאשר יש קדושה לגוף הוא עוד יותר מעלה והתפילין אשר זכו אליה עוד יותר קדושה כי בתפילין שם ה' לגמרי הוא על האדם והם הפאר שהוא על הכל ולפיכך התפילין הוא על הכל ובכח התפילין הדביקות שישראל דביקים בו יתברך לגמרי ובזה היו מנצחין את עמלק כמו שהתבאר למעלה באריכות כלל הדבר בפסוק הזה נרמזו המעלות הקדושות שזכו ישראל כאשר היו מנצחין את המן שהוא מזרע עמלק עד המדריגה האחרונה שהיה שם ה' נקרא עליהם והבן הדברים האלו אשר נתבארו כאן ולעיל בפתיחה גם כן נתבאר ע"ש.

<< · מ"ג אסתר · ח · טז · >>