מ"ג אסתר ז א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה׃
תרגום שני (כל הפרק)
מדרש רבה
א. [ עריכה ]
אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא - זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ז) "כי רשעים יאבדו, ואויבי ה' כיקר כרים", שאין מפטמין אותן לטובתן אלא לטבחה. כך המן הרשע לא נתגדל אלא למפלתו. משל לאדם שהייתה לו סייחה וחמורה וחזירה, והיה נותן לחזירה בלא מידה, לחמורה ולסייחה במידה. אמרה סייחה לחמורה, מה שוטה זה עושה? אנו, שאנו עושין מלאכתו של בעל הבית, נותן לנו במידה, ולחזירה שהיא בטילה שלא במידה?! אמרה לה תבוא השעה ואת רואה במפלתה, שאין מאכילין אותה יותר לכבודה אלא לרעתה. כיוון שבא קלנדס, מייד נטלו לחזירה ונחרוה. התחילו נותנין שעורין לפני בתה של חמורה והייתה מנשבת בהן ולא אכלה. אמרה לה אמה, בתי, לא המאכל גורם אלא הבטלה גורמת. כך, לפי שכתוב "וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו", לפיכך "ויתלו את המן".
פרק ז/פסוק א
ויבא המלך והמן (אסתר ז, א) וגו' נראה כי לכך כתיב כאן לשתות עם אסתר ולא כתיב אל המשתה אשר עשתה אסתר כמו שכתוב למעלה ר"ל אל המשתה אשר הזמינה אסתר שלא מדעת המלך לכך אמרה יבא המלך והמן אל המשתה שכבר הזמינה בלא דעת אחשורוש ובפעם שניה לא עשתה המשתה רק שהזמינה אסתר אותם קודם אל המשתה ובקשה מן המלך שיבא אל המשתה ודבר זה מפני שכבר עשה המלך רצונה פעם אחת ובא אל המשתה לכך אמרה באולי יהיה זה דבר רע בעיני אחשורוש שאין סמכה דעתה שיבא עם המן למשתה פעם שנית מאחר שעשה המלך רצונה פעם אחד אבל שתי פעמים אין זה ראוי עד שאמר המלך שהיה סומכת על דבר זה כי המלך עושה רצונה בכל ולכך לא עשתה הסעודה שהוא המשתה עד שאמר המלך שיבא אל המשתה ולכך לא כתיב רק לשתות עם אסתר ולא אל המשתה אשר עשתה אסתר דכיון שעשתה זה ברצון המלך כאלו המלך היה שהרי הסכים לעשות כך ועוד מפני כי הסעודה הראשונה הוא כמו שדרך להתחבר האוהבים ביחד בסעודה רק שכל סעודה נקרא על שם המשתה והסעודה השניה לא היה בשביל להתחבר ביחד שדבר זה היה בסעודה הראשונה ולכך היה הסעודה השנית כדרך האוהבים ששמחים יחד וזהו יותר מן אכילתם ביחד בסעודה כי זה כמו ריעות לגמרי ולכך אצל הסעודה הראשונה כתיב (שם ה, ה) אל המשתה ואצל הסעודה שניה כתיב לשתות עם אסתר שהוא בודאי יותר מן הסעודה הראשונה שעיקר הוא האכילה ובזה יתורץ מה שהזמינה המן פעם שנית ג"כ כי לפירוש אשר אמרנו כי הזמינה אותו אסתר מפני כי לפני שבר גאון ולכך הזמינה אותו שנית עד כי המן יחשוב בדעתו כאלו המלך יש לו ריעות עמו שכך מוכח הסעודה השניה כי הסעודה הראשונה היא רק כדרך מי שמזמין את אוהבו לסעודה אבל הסעודה השניה הוא כמו רעים (ספר אור חדש עמוד קצ) וחברים שמתחברים לשתות ולכך כתיב לשתות עם אסתר וכך נכון.