מ"ג אסתר ז א

מקראות גדולות אסתר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה׃


מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ז · ב


א.

אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא - זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ז) "כי רשעים יאבדו, ואויבי ה' כיקר כרים", שאין מפטמין אותן לטובתן אלא לטבחה. כך המן הרשע לא נתגדל אלא למפלתו. משל לאדם שהייתה לו סייחה וחמורה וחזירה, והיה נותן לחזירה בלא מידה, לחמורה ולסייחה במידה. אמרה סייחה לחמורה, מה שוטה זה עושה? אנו, שאנו עושין מלאכתו של בעל הבית, נותן לנו במידה, ולחזירה שהיא בטילה שלא במידה?! אמרה לה תבוא השעה ואת רואה במפלתה, שאין מאכילין אותה יותר לכבודה אלא לרעתה. כיוון שבא קלנדס, מייד נטלו לחזירה ונחרוה. התחילו נותנין שעורין לפני בתה של חמורה והייתה מנשבת בהן ולא אכלה. אמרה לה אמה, בתי, לא המאכל גורם אלא הבטלה גורמת. כך, לפי שכתוב "וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו", לפיכך "ויתלו את המן".

מ"ג אסתר · ז · א · >>