מ"ג איכה ג טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃
תרגום (כל הפרק)
ורצץ בפרידן שיני כנע יתי בקטמא.
רש"י
"בחצץ" - אבנים דקים שבתוך העפר שהיו לשין עיסתן הגולים בתוך הגומות שחופרים בקרקע והחצץ נכנס לתוכה כשאמר הקב"ה ליחזקאל (יחזקאל יב) עשה לך כלי גולה לשתות בו ללוש בתוכו חרדה קטנה כדי שילמדו הם ויעשו כן כענין שנאמר (שם כ"ד) והיה יחזקאל לכם למופת והם היו משחקים עליו ולא עשו כן לסוף נשתברו שיניהם
"הכפישני" - כפה אותי באפר ככלי הכפוי על פיו ארנטי"ר בלע"ז ויש דומה במשנה (יבמות ק"ו) פישון הגמל במדה הכפושה מדד