פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איוב לח לב

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ
  וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזרות" - כל שאר מזלות

"ועיש" - כוכב גדול שבכימה והרבה כוכבים קבועים בו ונטל שני כוכבים ממנה לפתוח ארובות המבול ונבקעו במזל טלה ועתיד הקב"ה להחזירם לה תנחומא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התוציא", מוסיף לאמר ואם אינך בעצמך הכח הפועל בחום ובקור בהתכת ובקפאון רק המזלות פועלים זאת, אם עכ"פ אתה הפועל באמצעותם עד "שתוציא המזלות" כ"א "בעתו, ותנחה את העיש" שהוא קיבוץ כוכבים עם בניה:


ביאור המילות

"ועיש", כמו עושה עש כסיל וכימה, מיני כוכבים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התוציא" - האם תוציא את המזלות כ"א בעתו ולא יעבור המועד וכי אתה תנהג מזל עיש עם בניה והם קבוצת כוכבים קטנים שעמו אשר לא יתפרדו זה מזה

מצודת ציון

"מזרות" - כמו מזלות הרי"ש במקום הלמ"ד וכן וממזרים קרה (לעיל לו)

"על בניה" - עם בניה וסמוך להם וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)

"תנחם" - תנהיגם כמו ולא נחם אלהים (שם יג)

<< · מ"ג איוב · לח · לב · >>