מ"ג איוב לח כו


<< · מ"ג איוב · לח · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ
  מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"להמטיר" - להוריד המטר על ארץ נגובה יבשה עד לא ישב בה איש ועל מקום מדבר שממה שאין שם אדם לגודל היבשות והוא כפל ענין במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להמטיר", וכן ערך את ירידת המטר שלא ירד המטר תמיד במקום שעלו האדים משם, כי רוב האדים עולים ממקום ישוב ששם יש צמחים ובע"ח המפיקים אדים, או מן המים, וה' ערך שהמטר ירד גם במדבר, וזה או לפורעניות כמ"ש בר"ה שאם נגזרו גשמים בר"ה והעם לא זכו יורידם אל המדברות, וז"ש "להמטיר על ארץ לא איש", או שהוא לטובה, כדי.

ביאור המילות

(כו-כז) "לא איש, לא אדם" . התבאר אצלי התו"ה (ויקרא סי' י') שאיש כולל כל יש ונמצא, ואדם שם מיוחד לאדם לבדו, וארץ שלא יש בו שום יש ונמצא הוא לרעה, ומדבר לא אדם בו אבל יש שם מרעה לבהמות הוא לטובה להצמיח מוצא דשא, ויל"פ שהמאמרים מקבילים. להמטיר על ארץ לא איש להשביע שואה ומשואה כי שם אין מקבל תועלת מן המטר, מדבר לא אדם בו להצמיח מוצא דשא:
 

<< · מ"ג איוב · לח · כו · >>