מ"ג איוב לו כז


<< · מ"ג איוב · לו · כז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם
  יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יגרע" - כי ירבה כמו ותגרע שיחה (לעיל טו) ויש פותרים יגרעם מן השמים להורידם ארץ

"ויזקו" - הרקיעים את המטר

"לאידו" - לעננו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יגרע" - מלשון גרעון וחסרון

"נטפי" - מלשון טיפין

"יזוקו" - ענין יציקה כמו ומקום לזהב יזוקו (לעיל כח)

"לאדו" - לעננו כמו ואד יעלה מן הארץ (בראשית ב

מצודת דוד

"כי יגרע" - אולם מעט יושג מצד פעולותיו כי לפעמים יחסר נטפי מי המטר עם כי הרבה מטר היה נשפך אל עננו מ"מ בחפצו יכלא את המטר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יגרע", מביא דוגמא מן המטר והגשמים שהם מפעלות ה', והם דברים המתמידים במציאות והנראים לכל, ובכ"ז אין אדם יורד להבין תכונתם בידיעה ברורה, וכ"ש שאין לנו השגה בנפלאות אשר הם למעלה מן הטבע. והנה הויית הגשמים הם מן האדים העולים מן הארץ והמים, ומתקבצים בעגול הנשימה, וצייר במליצתו שה' "יגרע" מן הארץ ויאסף "נטפי" מים, שהם האדים העולים אשר הם "יזוקו מטר לאדו", שמהם יזקק ויברר ויתיך מטר אל האדים הנשאים ברקיע:

ביאור המילות

"יגרע". מגרע אותם מן הארץ לאסוף אותם אל האויר, ופי' יגרע נטפי מים לאדו, שהם יזוקו מטר, שמן האדים יתהוה מטר ע"י הזקה והתכה:
 

<< · מ"ג איוב · לו · כז · >>