מ"ג איוב לו טז

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַ֤ף הֲסִֽיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר
  רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ
    וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואף" - זאת עוד גדולה עשה לך ביסורין הללו הסיתך והדיחך מגיהנם שפיה צר ותחתיה רחב

"לא מוצק" - כדי שיהא עשנה צבור לתוכה ולא עוד אלא שתזכה לעולם הבא ונחת שלחנך מלא דשן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


אחרי ההוצעה הזאת השיב המתוכח פניו אל איוב לברר כי כן קרהו, ושזה עצמו היה סבת יסוריו שהיה ענין נסיון, והראה לו שהצדק עם ה' בזה כי באמת לא עמד בנסיון, כי ע"י נסיון היסורים נתברר שלא היה תמים ועובד מאהבה, עז"א "ואף", ר"ל אף לך קרה כן, כי גם "אם הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה", שע"י שהיה לך כל טוב וע"י שהיה לך "רוחב", זה ציור על רוב הרחבה שהוא הפך הצרה, והרוחב הזה לא היה "מוצק תחתיו", כי לפעמים יש לאדם רוחב שתחתיו יש מוצק וצוקה, דהיינו שיהיה לו עושר וכל טוב בחיצוניותיו אבל בלבו י"ל צוקה פנימית ולבו מלא עצב, (שזה ההבדל בין צרה וצוקה, שהצרה היא הצרה החיצונית שהפוכה היא הרוחב, והצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, ולפעמים י"ל להאדם רוחב חיצוני, שביתו מלא טוב, אבל תחת הרוחב נמצא צוקה פנימית, שרוחו הפנימי מלא עצב ויגון והשקט לא יוכל), ואתה היה לך כל טוב ועושר ורוחב חיצוני וגם לבך היה מלא שמחה ושלוה פנימית, "ונחת שלחנך היה מלא דשן" שזה ציור על רוב הטובה, ודבר זה מה שהיה לך רחב בלא צוקה ושלחן מלא דשן זה "הסית אותך מפי צר", ר"ל שעי"ז היית ירא אלהים וסר מרע, ולא היה פתחון פה להצר והשטן לקטרג עליך על רוע מעשיך, כי לא נמצא עולתה בך:


ביאור המילות

"הסיתך". שפתה אותך שלא יוכל הצר לפתוח פיו עליך לקטרג, מי הסית אותך הרחב שהיו לך וגדר מוצק הצוקה הפנימית (פערצווייפלונג כמ"ש ישעי' ח' בהבדל בין צרה לצוקה, ונחת, שרשו ינח מה שמונח בשלחן, או שרשו נחת מה שיורד על שלחנך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואף הסיתך" - אל מול איוב יאמר דע שאף אותך הסיתו היסורים לשוב לה' להצילך מדין גיהנם אשר פיה צר ודחוק לשמור חומה ותחתיה רחב לא צר ודחוק להצביר עשנה בה לצער הרבה

"ונחת" - מה שיהיה מונח על שולחנך יהיה מלא דשן ושומן ור"ל ועוד תתענג בתענוג הנפשי בעוה"ב

מצודת ציון

"הסיתך" - מלשון הסתה ופתוי

"מוצק" - צר ודוחק כמו ורוחב מים במוצק (לקמן לז)

<< · מ"ג איוב · לו · טז · >>