מ"ג איוב לד י
<< · מ"ג איוב לד · י · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֤ן ׀ אַ֥נְשֵׁ֥י לֵבָ֗ב שִׁמְע֫וּ לִ֥י
חָלִ֖לָה לָאֵ֥ל מֵרֶ֗שַׁע
וְשַׁדַּ֥י מֵעָֽוֶל׃
מלבי"ם (כל הפרק)
"לכן", (כ"ז מדברי איוב). שאמר אחר שבמה שילך עם אלהים לא יועיל לו להסיר מעליו חצי הפגעים. וזה נגד המשפט והיושר, "לכן שמעו לי אנשי לבב" מה שאני מחליט מזה, אחר שזה מוסכם מהשכל כי "חלילה לאל מרשע ושדי מעול". ובודאי השכל מחייב.
ביאור המילות
"לאל מרשע, ושדי מעול". התבאר תמיד ששדי מציין מצד ההשגחה שמצדו יעשה משפט, ועול הוא עוות המשפט, כמ"ש פסוק י"ב אל לא ירשיע, מצד שהוא אל ותקיף. ומצד שהוא שדי לא יעות משפט: