מ"ג איוב לב ט


<< · מ"ג איוב · לב · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ
  וּ֝זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא רבים" - ולכן לא ימצאו בעולם חכמים רבים אף כי רבים המה אשר שוקדים בעיון החכמה והשתדלות החקירה כי אין הדבר תלוי כ"א ברוח השכלי ומעט המה אשר קנו אותה

"וזקנים" - מלת לא משמשת בשנים לומר לא זקנים יבינו משפט החכמה עם כי יאריכו ימי השתדלותם והשקדת חקירותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא רבים יחכמו", כי להאומרים שהתחלות החכמה ויסודותיה הם החוש והנסיון, תתברר החכמה על ידי רוב המעיינים, שכ"א סומך על נסיונות של חברו ומצרפם להוציא מהם חקים כוללים, אבל לפי דעתי עתה "לא רבים יחכמו", כי הרוח יחול באיש אחד מיוחד איש אשר רוח בו, וכן לדעה הקודמת תהיה הבינה להוציא דבר מדבר עפ"י חקי החכמה, תלויה בזקנים שנסו חכמות רבות והתמידו בחקירות ועיונים, אבל לפי דעתי עתה "לא זקנים יבינו משפט":

ביאור המילות

"רבים יחכמו, וזקנים יבינו". מבואר אצלי בפי' משלי, שהחכמה כוללת כל דרכי ההנהגה שיש בה טוב ורע, והיא לא תושג בשכל האדם רק ע"י הקבלה מה', ויש להעלות על הדעת שרבים ע"י שיוציאו כללים מפרטי מעשיהם, יחכמו, והבינה יוציא האדם מדעתו ע"י עיון והיקשים והיה עולה על הדעת שהזקנים שהרבו להשתמש במופתי הבינה יבינו, עתה ראה שאינו כן:
 

<< · מ"ג איוב · לב · ט · >>