מ"ג איוב כח כד

<< · מ"ג איוב · כח · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־ה֭וּא לִקְצוֹת־הָאָ֣רֶץ יַבִּ֑יט
  תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמַ֣יִם יִרְאֶֽה׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כי הוא לקצות הארץ יביט" - בה היאך יבנם ויבראם ותחת כל השמים צרכי ברייתן ראה בה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"כי הוא וגו'" - כי המקום יביט לקצות הארץ ורואה כל מה אשר תחת השמים להשפיע על כולם באמצעות מערכות השמים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כי הוא", ומביאים ראיה על השגחתו הפרטית גם על הארץ, מן החק אשר שם בהתפשטות האויר שהזכיר בסי' כ"ו במ"ש חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך שע"י החק הזה יסד ארץ על מכוניה, שתחלה היתה הארץ טבועה במים וע"י החק הזה נפרדו המים ועלו ע"י האור שנברא ביום הראשון אל עיגול הנשימה ומקום העבים, ובזה "לקצות הארץ יביט" השגיח שיצאו קצות הארץ מן המים ותראה היבשה "ותחת כל השמים יראה", שבזה ראה והשגיח תחת השמים, היינו על עולם השפל, שמתחיל ממקום כלות השמים ותחתם שהוא ממקום הסגריר והעבים, שמשם ולמעלה הוא גבול השמים:

ביאור המילות

"יביט, ירא". ההבטה הוא שומת לב על הדבר, והראיה הוא הראיה החושית, ומוסיף שגם יראה (כמ"ש כלל זה ישעיה ה'):

 

<< · מ"ג איוב · כח · כד · >>