מ"ג איוב כא כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא אָכַל בַּטּוֹבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֶ֗ה יָ֭מוּת בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה
וְלֹֽא־אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃

"וזה ימות בנפש מרה" - הרמים והקדושים אליו יפרע מיד מהם

"וזה ימות" - והאחד ימות בנפש מרה מן קושי המזל ולא אכל מעולם בסעודה טובה וענוגה

"וזה" הצדיק, "ימות בנפש מרה" מתוך חולי ומכאוב, הגם שכל ימיו "לא אכל בטובה", והיה כל ימיו דלים ורעים, ובכ"ז אין הבדל ביניהם אחר המות כי אח"כ.