מ"ג איוב כא כג


<< · מ"ג איוב · כא · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ
  כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה" - הרשע

"ימות" - נענש בעצם תומו במראה שלימתו לא חסר

"שלאנן" - כמו שאנן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעצם" - בחוזק כמו וכעצמו נשברה הקרן (דנייאל ח)

"תומו" - מלשון תמימות

"שלאנן" - היא מלה מורכבת מן שלוה ושאנן וכפל עוד לומר ושליו להפלגת הענין 

מצודת דוד

"זה ימות" - הנה אף ברשעים האחד ימות בתוקף שלמותו וכל ימי חייו ישב בהשקט ובשלוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כג-כד) "זה" הרשע, "ימות בעצם תומו כולו שלאנן" בלא שום חולי כלל, הגם שכל ימיו היה בטוב עד "שעטיניו מלאו חלב" מרוב טובה ותענוגות בשר:

ביאור המילות

"בעצם", מלשון עוצם וחוזק, "שלאנן" כמו שאנן, ושאנן הוא שאין מטריד מבחוץ, ושלו הוא השלוה הפנימית, וזה הבדלה בכ"מ:
 

<< · מ"ג איוב · כא · כג · >>