מ"ג איוב יח ה


<< · מ"ג איוב · יח · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ
  וְלֹא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גם" - עתה לפי צעקתך זאת תנהג לדורות

"אור רשעים ידעך" - יקפץ ממקומו

"שביב" - אשטנציל"א

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גם אור" - הנה ולא כן הוא כי כאשר אמרנו כן גם היא אשר אור רשעים והצלחתם יוקפץ מהם ולא יזרח ניצוצי אשו והוא משל על מרבית ההצלחה 

מצודת ציון

"ידעך" - יקפץ וינתר כמו נדעכו ממקומם (לעיל ו)

"יגה" - יאיר ויזרח כמו יגיה חשכי (תהלים יח)

"שביב" - ניצוץ כמו שביבין די נור (דנייאל ז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גם". אולם זה יהיה ברשע. שאצלו תמות גם הנפש מיתת עולם. וזה התשובה על שאלת רשע וטוב לו. כי סופו יהיה לאבדון שתכרת נפשו הרוחניות שהוא אור הגויה ונרה. ור"ל שהרשעים לא לבד שגופם ימות. כי "גם האור שלהם ידעך". שהיא הנפש המאירה אל הגוף.

"ולא יגה שביב אשו" כי עת ידעך האור מן הנר. דרך האש לשוב כמה פעמים אל הפתילה ולהגיה שנית. אבל הרשעים אחר שידעך נרם. לא יגה אשו השובב וחוזר אל הפתילה. ר"ל שנפשם תכרת ולא תשוב עוד לראות באור החיים:

ביאור המילות

"שביב". כשהאש נכבה שובב האש להגיה אורו באמצעות העשן, והיא מליצה על הנפש העליונה העומדת על הגוף. כמ"ש נר אלהים נשמת אדם:
 

<< · מ"ג איוב · יח · ה · >>