מ"ג איוב יב כג

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם
  שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משגיא לגוים ויאבדם" - יש אומרים כאשר עשה למצרים בהשיגם את ישראל לפני בעל צפון (שמות יד) שגו ואמרו תדעו שהסכים עמנו לטבעם בים כאשר גזרנו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (שם א) וקשה יראתו של בעל צפון שלא נעשו בו שפטים ככל אלהי מצרים וגרם המקום להשגותם כדי לטבעם וזה הלשון אינו עיקר דאם כן היה לו לומר בצד ימין משגיא כמו שוגה אבל זה עיקר מגדיל לשון שגיא כח משגיא את הגוים ומצליחם ולבם מתגאה בהצלחת' והוא היה אבדן שלהן מה שהצליחו

"שוטח" - מרבה אותם להשטיח בארץ ולכסותם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משגיא". עוד ראינו כזאת בהקבוצים עצמם, שלפעמים ה' "ישגיא גוים" ויגדלם "ויאבדם", שגאונם וגדולתם יהיה סבה לאבדונם, ולפעמים "שוטח לגוים", שיפזר את הגוים ויוציאם ממקומם, ובזה עצמו "וינחם אל מחוז חפצם" (תהלים קז):


ביאור המילות

"שוטח". כמו וישטח להם שטוח סביבות המחנה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משגיא" - הוא מגדיל את האנשים בממשלה רב והוא מאבדם

"שוטח" - הוא יפרשם ע"פ האדמה במרחב רב והוא ינהיגם מארצם ללכת גולה

מצודת ציון

"משגיא" - מגדיל כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב)

"שוטח" - פורש כמו וישטחו להם שטוח (במדבר יא)

"וינחם" - וינהיגם כמו לך נחה (שמות לב)

<< · מ"ג איוב · יב · כג · >>