מ"ג איוב טו כב

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יאמין שוב מני חשך וצפו [וצפוי] הוא אלי חרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ וצפו [וְצָפוּי] הוּא אֱלֵי חָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יַאֲמִ֣ין שׁ֭וּב מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ
  וצפו וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצפו הוא אלי חרב" - ועתיד הוא אלי חרב ועוני לנוד ללחם איה ימצאנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא", וכשהוא במקום חשך נדמה לו שאי אפשר שישוב מן המקום החשוך ההוא כי יהרג שם, ונדמה לו שהגם שהוא חשך בכ"ז "צפוי הוא אלי חרב", שהרוצח שהחרב בידו להרגו רואה אותו הגם שהוא אינו רואהו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יאמין" - בבוא עליו החשך לא יאמין בעצמו שישוב עוד ממנו לחזור לקדמותו

"וצפוי" - והוא נראה אל החרב כי החרב רואהו ובא עליו

מצודת ציון

"וצפוי" - ענין הבטה כמו צופה רשע (תהלים לז)

<< · מ"ג איוב · טו · כב · >>