מ"ג איוב ה כב


<< · מ"ג איוב · ה · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק
  וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ולכפן" - ענין אסיפה וכן כפנה שרשיה (יחזקאל יז) ובדרז"ל יש כנופיא (שבת ס)ועם היא הפוך 

מצודת דוד

"לשוד" - לעת בוא שודד לגזול הון או בעת בוא כפן ר"ל עת יאצרו התבואות לייקר השער הנה תשחק ותלעג באלה כי לא יגעו בך לרעה

"ומחית הארץ" - בעת יהיה משלחת החיות לא תירא מהם הרי הם ששה צרות במספר רעב ומלחמה ולה"ר שודדים כפן חית הארץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשוד ולכפן" המוכן לבא "תשחק", או כדי "שמחית הארץ" המוכנים לבא להשחית את העיר "אל תירא", כי היית בעת ההיא עצור במצודה חזקה בבית המשמר ונצלת מן הפגעים שהתרגשו אז על העיר ולפ"ז הרעה שבאה עליך היה לטובתך, וכמ"ש חז"ל משל לשני בני אדם שרצו לפרוש בים וישב לא' קוץ ברגלו ונטבעה הספינה, א"כ היה הקוץ שישב ברגלו לטובתו:

ביאור המילות

"לשד ולכפן". שם שוד בא על השדוד, חמס ושוד. ועל השבר, שוד ושבר. ואמר ולא תירא משוד היינו משדוד, לשוד ולכפן היינו שבר ורעב, ושם כפן בא על תאות המאכל הבלתי נמצא כמ"ש יחזקאל (י"ז ז'), וריק"ם פי' כפן כשהמעות ביוקר, ורלב"ג פי' כשאוצרי הפירות אוספים התבואה ומיקרים השער:
 

<< · מ"ג איוב · ה · כב · >>