מ"ג איוב ה יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם
וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לשום" - בכדי להשים למרום בגבהי המעלה את השפלים חסירי הלחם כי בהיות המטר האדמה תתן יבולה ובא להם הרווחה ונראה גם בזה גודל ההשגחה
"וקודרים" - הנשחרים מעקת הרעבון נתחזקו בישע אלהים וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"וקודרים" - ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)
"שגבו ישע" - כמו שגבו בישעמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "לשום שפלים למרום", להעלות הצמחים והאלנות מן השפל אל הרום לרומם אותם ולהצמיחם.
- ב) כי "הקודרים" שהם גופי הבע"ח הקודרים ונצרבים מן החום, "שגבו ישע", ע"י שהמטר ילחלח וירטיב גופי הבע"ח, והם שני התכליות הנראים מצורך המטר כמ"ש העקרים, ומזה מבואר שהוא בהשגחה פרטיית כי המקרה לא יכוין אל תכלית. הראיה השנית, מן ההשגחה הנראית בענינים החלקיים, וזה יהיה משני פנים,
- א) כי ראינו אשר לפעמים.
ביאור המילות
"לשום שפלים למרום". פרשתיו כדעת העקרים על הגבהת הצמחים ועלותם לרום ע"י המטר, וגם כיון כפשוטו שע"י המטר יתעשרו אביוני אדם האכרים עובדי האדמה מברכת הארץ, "והקודרים" מני רעב יושעו: